משפט דו-משמעי הוא משפט שהניסוח שלו אינו חד-משמעי, כלומר משפט שאפשר לפרש בשני אופנים. בטקסט ספרותי ובשירה משפט דו-משמעי ממלא לעתים תפקיד חשוב בטקסט דווקא בגלל דו-המשמעות שבו. לעומת זאת בעבודה אקדמית, במאמר אקדמי ובסוגים האחרים של טקסטים אקדמיים דו-משמעות נחשבת לפגם חמור. בטקסט אקדמי השימוש במילים ובמשפטים חייב להיות מדויק וחד-משמעי.
בסדרת הפוסטים הזאת (יהיו בה כמה חלקים) אתן מגוון דוגמאות לסוגים שונים של משפטים דו-משמעיים ודרכים להפוך אותם לחד-משמעיים (אין חשיבות לסדר ההצגה).
זה החלק הרביעי והאחרון בסדרה.
סוג דו-משמעות 8#: דו-משמעות מילונית
דוגמה א': אחת האחיות התגוררה בארה"ב.
הסבר דקדוקי: "אחיות" = שתי משמעויות מילוניות.
החלק הדו-משמעי: "אחיות" – איזה סוג של אחות? סוג 1: אחות במשמעות בת ביחס לבן או לבת אחרים של אותם הורים; סוג 2: אישה המטפלת בחולים בבית חולים, במרפאה וכד'.
ניסוחים חד-משמעיים:
- אחת האחיות הרחמניות התגוררה בארה"ב.
- אחת מאחיות בית-החולים התגוררה בארה"ב.
- הדו-משמעות יכולה להימנע או לא להתרחש כלל בשל ההקשר למשפטים הבאים לפני כן.
דוגמה ב': המשפט של הנשיא קיבל התייחסות נרחבת בתקשורת.
הסבר דקדוקי: "המשפט" = שתי משמעויות מילוניות.
החלק הדו-משמעי: "המשפט" – איזה סוג של משפט? סוג 1: דיון שנערך בפני שופט או חבר שופטים מוסמך; סוג 2: (תחביר) יחידת שיח המורכבת מכמה מילים או ממילה אחת והמביעה רעיון שלם.
ניסוחים חד-משמעיים:
- המשפט שהנשיא אמר, קיבל התייחסות נרחבת בתקשורת.
- המשפט שנערך לנשיא, קיבל התייחסות נרחבת בתקשורת.
סוג דו-משמעות 9#: לוואי מצמצם ולוואי לא-מצמצם
דוגמה: היפנים החרוצים יצליחו.
הסבר דקדוקי: "החרוצים" = לוואי מצמצם או לא-מצמצם.
החלק הדו-משמעי: "החרוצים" – האם כל היפנים חרוצים או רק חלק מהם?
למשפט שתי משמעויות אפשריות:
– כל היפנים חרוצים, והם יצליחו (לוואי לא-מצמצם).
– יש יפנים חרוצים ויש לא. רק היפנים החרוצים יצליחו (לוואי מצמצם(.
ניסוחים חד-משמעיים:
- כל היפנים חרוצים, לכן הם יצליחו.
- רק היפנים החרוצים יצליחו.
סוג דו-משמעות 10#: הסגר או מושא
דוגמה א': לדעתו לא הייתה התייחסות ראויה.
הסבר דקדוקי: "לדעתו" = הסגר או מושא.
החלק הדו-משמעי: "לדעתו" – האם לא התייחסו כראוי לדעה שלו או שהעמדה שלו היא שלא הייתה התייחסות ראויה.
ניסוחים חד-משמעיים:
- לדעתו, לא הייתה התייחסות ראויה. (הסגר)
- לא הייתה התייחסות ראויה לדעה שלו. (מושא)
דוגמה ב': לדבריו לא הייתה כל התנגדות.
הסבר דקדוקי: "לדבריו" = הסגר או מושא.
החלק הדו-משמעי: "לדבריו" – לפי דבריו…/ לא התנגדו לדברים שלו, למה שאמר.
ניסוחים חד-משמעיים:
- לדבריו, לא הייתה כל התנגדות. (הסגר)
- לפי דבריו, לא הייתה כל התנגדות. (הסגר)
- לא הייתה כל התנגדות לדברים שאמר. (מושא)
לסיום הסדרה הערה חשובה: פעמים רבות דו-המשמעות נפתרת מתוך ההקשר הטקסטואלי שהיא מופיעה בו.
זהו, עד כאן חלק 4 האחרון בסדרת הפוסטים על סוגי דו-משמעות.
לקריאת חלק 1 בסדרה לחצו כאן
לקריאת חלק 2 בסדרה לחצו כאן
לקריאת חלק 3 בסדרה לחצו כאן
רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?
היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה
