דוקטורנט: תן לנו לערוך את רשימת המקורות לפי כללי הציטוט הנדרשים, לחסוך לך את כאב הראש שבטיפול בפרטים הקטנים הטכניים ולמנוע דחייה של העבודה בגלל טעויות טיפשיות
בסופה של עבודת הדוקטורט שלך כתבת רשימה ארוכה-ארוכה של מקורות ביבליוגרפיים. יש עבודות שבהן מספר המקורות מגיע ל-200 מקורות ואפילו ליותר. בנוסף, שיבצת בגוף העבודה הפניות אל המקורות האלה.
כפי שאתה יודע, הרשימה וגם ההפניות אליה אמורות להיכתב לפי שיטת הרישום הביבליוגרפית המבוקשת בחוג שלך, אם זה עריכה לפי כללי ציטוט APA ,MLA, שיקגו, AMA או שיטה אחרת.
כתיבת ביבליוגרפיה: לכל חוג השיטה המסובכת שלו
כל שיטה ושיטה כזאת כוללת רשימה ארוכה לעייפה ומפורטת מאוד של כללים לאופן הכתיבה של כל סוג וסוג של מקור ברשימת המקורות, למשל: אילו נתונים יש לכתוב בפריט הביבליוגרפי, באיזה סדר כותבים אותם, איך מפסקים בין נתון לנתון, איך כותבים פריט של כמה מחברים, איך ומתי מדגישים נתון מסוים בפריט כגון שם החיבור או שם כתב העת. איך ומתי כותבים קיצורים של מילים בפריט, איך מסדרים את הפריטים ברשימה הביבליוגרפית.
כידוע, אופן כתיבת מקור מסוג ספר אינו כאופן כתיבת מקור מסוג מאמר או מקור אלקטרוני. כמובן יש גם הבדל בין כתיבת מקור בעברית לבין כתיבת מקור באנגלית או בשפה אחרת.
נוסף לכך לכל שיטה יש גם כללים לכתיבת ההפניות בגוף הטקסט. לפי שיטה אחת, יש לכתוב בהפניה את שם המשפחה של המחבר ואת שנת הפרסום של החיבור ולהפריד ביניהם בפסיק, ולפי שיטה אחרת, יש לכתוב את שם המשפחה של המחבר ואת מספר העמוד, ולפעמים את שם החיבור בקיצור.
מה עושים כששם המחבר כבר מופיע במשפט, איך כותבים את ההפניה, איך כותבים את התעתיק בעברית של שם המחבר, האם בהפניה כותבים את התאריך המלא של החיבור או רק את השנה, איך כותבים הפניה בסוף ציטוט ישיר, ואיך כותבים הפניה בסוף פרפראזה.
בליל של כללים מבלבלים שאתה חייב לעמוד בהם
כאשר מדובר על כתיבת ביבליוגרפיה או עריכת מקורות ביבליוגרפיים, מדובר באוסף גדול של כללים, שאתה אמור ליישם בקפידה ובאחידות על מאות המקורות הביבליוגרפיים שכתבת בעבודת הדוקטורט, והבעיה החמורה ביותר היא שפעמים רבות הכללים הללו פשוט אינם ברורים, הם מבלבלים מאוד:
מה נחשב למקור אלקטרוני? מה עושים כשהמחבר הוא ארגון או מוסד? כשאין תאריך לפריט? האם כותבים את ה-URL המלא של דף אינטרנט? איך כותבים מאמר שיצא בדפוס, ומאמר אלקטרוני? מה עושים כשיש שני מחברים בעלי אותו שם משפחה? האם מדגישים נתון באמצעות קו תחתון, כתב מודגש או אולי כתב נטוי? מה עושים כשיש 8 מחברים לחיבור?
השקעת כל כך הרבה בעבודה ועכשיו… יחפשו אותך בקטנות
בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר שעליהם אתה חייב להקפיד בעריכת רשימה ביבליוגרפית, לבל תאבד נקודות קריטיות בהערכת הדוקטורט שלך על ידי השופטים, הוא לשמור על אחידות ועקביות באופן כתיבת המקורות וההפניות לכל אורכה של העבודה ושל הרשימה. כלומר לשמור על כללי השיטה הנדרשת האחת, ולא לעבור משיטה לשיטה.
כלל קריטי נוסף, שאי-עמידה בו תוריד לך נקודות יקרות ערך, הוא שלכל הפניה בגוף העבודה חייב להיות רישום ביבליוגרפי מלא ונכון ברשימת המקורות בסוף העבודה, ולהפך: שברשימת המקורות מופיעים רק הפריטים שיש אליהם הפניה מגוף העבודה. בשום פנים ואופן אין לנפח סתם את רשימת המקורות רק כדי לעשות רושם.
בנוסף: עליך לכתוב את ההפניות המקוצרות במקומות הנכונים בגוף הטקסט, לבדוק שיש התאמה מלאה באיות של שם המחבר ובשנה המצוינת בין ההפניה בגוף העבודה לבין הרישום הביבליוגרפי של הפריט ברשימת המקורות.
אז, האם העבודה שלך עומדת בכל הכללים הקריטיים הללו?
שנים של עבודה ובסוף מאבדים נקודות על חודו של פסיק
כששופט הדוקטורט ייגש לבדוק אותו, הוא יסתכל תחילה בכותרת העבודה, בתוכן העניינים וברשימת המקורות הביבליוגרפיים. מטרת עיון זה היא להעריך את טיב המחקר הערכה ראשונה, ורשימת המקורות במיוחד היא מדד לאמינות ולאיכות הכתיבה האקדמית שלך. לכן יש חשיבות קריטית להצגה מקצועית, מלאה ומדויקת של רשימת המקורות.
אתה יודע, השופטים יכולים לשלוח אותך לסבב תיקונים, לדחות או אפילו לפסול את עבודתך רק בכלל כתיבת ביבליוגרפיה שאינה לפי ההפניות והכללים.
אחרי השקעה של כל כך הרבה שנים בעבודת המחקר והכתיבה, רק שלא תיפול על העניינים הטכניים השטותיים האלה!
לכן, אתה חייב לטפל בעניינים הטכניים האלה בקפידה, אובססיבית אפילו, גם אם הם נראים לך אולי שטותיים ושוליים לעבודת המחקר המפוארת שעשית וכתבת.
עכשיו, יש לך רק שתי אפשרויות:
האפשרות הראשונה (ככל הנראה תוציא אותך מדעתך, כפי שהעידה בפניי דוקטורנטית ממש לאחרונה: "ישבתי שעות ארוכות-ארוכות כדי ללמוד את כללי הציטוט הביבליוגרפיים וכמעט יצאתי מדעתי"):
אתה יכול כמובן לעשות הכול בעצמך. ללמוד את הכללים בעצמך, לנסות להבין את ההבדלים הדקים ביניהם, ואחר כך לערוך את כל האזכורים ואת כל הרשימה בעצמך ולהתפלל שעשית זאת נכון, שלא פספסת דבר, ושאולי-אולי השופטים לא יהיו פדנטיים כל כך במקרה שלך.
האפשרות השנייה היא הפתרון המהיר, הקל והבטוח ביותר בשבילך: שירות כתיבה ביבליוגרפית!
מה זה אומר שירות כתיבה ביבליוגרפית? מדובר בשירות עריכת מקורות ביבליוגרפיים שמציעה חברת "עלי דפנה", שיוריד ממך את המשימה המייגעת של עריכת המקורות והאזכורים. מדובר בעריכה של כל הפרטים הטכניים הללו על ידי איש מקצוע מיומן ומהיר, שזהו עיסוקו היום-יומי.
בתוך כמה ימים תקבל ממנו חזרה את עבודתך ותדע בוודאות שהעבודה עומדת בכללים האקדמיים הדרושים במלואם.
>>>>>> בררו גם על שירותי עריכה לשונית
אז מה כוללת העבודה השחורה שנעשה בשבילך…
כתיבת ביבליוגרפיה – עריכת רשימה ביבליוגרפית לפי השיטה הנדרשת
עריכת האזכורים בגוף העבודה וברשימת המקורות על פי כללי הרישום המבוקש בחוג שלך (עריכה לפי כללי ציטוט APA ,MLA, שיקגו, AMA או אחר)
שמירת אחידות ועקביות השיטה המבוקשת לאורך הטקסט כולו ורשימת המקורות.
בדיקת שלמותם של המקורות לפי הנדרש. הימצאותם של פריטים כגון שם המחבר/ים, שנת פרסום, כותר, מספר כרך, מספר גיליון, מספרי עמודים, שם הוצאה, מקום הוצאה, תאריך אחזור, כתובת אינטרנט ועוד.
בדיקת הפיסוק והריווח בין נתוני המקור.
עריכת ההפניות בגוף הטקסט והתאמתן למקורות ברשימה
עריכת ההפניות/האזכורים לפי כללי השיטה המבוקשת.
טיפול באזכורים חוזרים בגוף הטקסט.
מחיקת אזכורים מיותרים בגוף העבודה.
איתור מקורות ברשימה שאין אליהם הפניה מגוף הטקסט, ואיתור הפניות שאין להן מקור ברשימה.
התאמה מלאה באיות של שם המחבר ובשנה המצוינת בין ההפניה בגוף העבודה לבין הרישום הביבליוגרפי של הפריט ברשימת המקורות.
בדיקת מיקומו של האזכור במשפט ובפסקה.
לכל אלה נוסף שירות בונוס בלי תוספת תשלום: סגנוּן בהבאת האזכור הביבליוגרפי בגוף הטקסט למניעת חזרות מייגעות בניסוח.
עיצוב רשימת המקורות
עיצוב הרשימה מבחינת גודל פונט, סוג פונט, ריווח בין המקורות, שורה שנייה תלויה וכולי.
ארגון הרשימה בסדר אלפביתי בעברית ובאנגלית ובשפות האחרות.
להלן דוגמאות לעריכת מקורות (להגדלה לחץ על התמונה)
לקוחה מספרת:
"אחרי מספר ימים קיבלתי הגהה מקצועית ברמה גבוהה והרגשתי ש'מלאך' התיישב על העבודה שלי תיקן פה פסיק ושם נקודה, ובעיקר בנה את הרשימה הביבליוגרפית"
"ימים ואף חודשים דחיתי את כתיבת העבודה הסמינריונית בגלל החשש של התמודדות עם כתיבה אקדמית: כללי ציטוט נכונים, עריכה, עימוד, כללי פיסוק. לאחר שזמן ההגשה התקרב לא היתה לי ברירה והתחלתי לכתוב, לאסוף חומרים ולעבד אותם. אבל אז, התיישבתי מול המחשב ולא ידעתי איך להתקדם – הקפדה על כל הכללים הטכניים [הדגשה שלי] היא מאוד חשובה והיה לי ברור שכדי שאוציא עבודה מוקפדת וטובה עלי לשבת עוד שעות ארוכות ארוכות ולהתמודד עם כללי הכתיבה האקדמית. וכאן, נכנסה לתמונה דפנה – אחרי מספר ימים קיבלתי הגהה מקצועית ברמה גבוהה והרגשתי ש"מלאך" התיישב על העבודה שלי תיקן פה פסיק ושם נקודה, ובעיקר בנה את הרשימה הביבליוגרפית [הדגשה שלי]."
(דנה, שם בדוי, סטודנטית לתואר שני בחינוך)
מייל שהתקבל מן הלקוחה חודש לאחר סיום עבודת העריכה וההגשה של העבודה:
"בהזדמנות זו אני רוצה לספר לך שקיבלתי חזרה את הסמינריון הגדול. העבודה חזרה ללא אף הערה!"
דנה.
מה לעשות כעת?
לקבלת הצעת מחיר לעריכת האזכורים הביבליוגרפיים בגוף העבודה ורשימת המקורות בסופה, מלא את הטופס הקצר כאן למטה.
אנחנו מתנצלים מראש – עומס הפונים גדול – דוקטורנטים רבים מבינים שהגשת הדוקטורט, שעליו עמלו כל כך הרבה שנים, בלי לתת אותו לאיש מקצוע כדי שיבדוק אם הטקסט עומד בכללי הציטוט הביבליוגרפיים הנדרשים, רגע לפני ההדפסה וההגשה שלו, היא טעות שאין ממנה חזרה, ושעבודת העורך תחסוך להם כאב ראש מיותר וזמן יקר מפז – אבל אנחנו מבטיחים לחזור בתוך 48 שעות לכל היותר בכל פניה בנושא עריכת רשימה ביבליוגרפית.
כיצד ייראה הטקסט לאחר שעבר עריכה?
עם שירות כתיבה ביבליוגרפית – תקבל טקסט ערוך עם הארת השינויים בצבע ("עקוב אחר שינויים" בתוכנת וורד). כלומר, כל השינויים מסומנים בצבע, ואפשר לעקוב אחריהם ולהשוות בין הטקסט המקורי לטקסט הערוך. לצד חלק מהאזכורים והמקורות יכתוב העורך הערות ובהן ציון הנתונים החסרים במקור כגון שנת הוצאה, שם הוצאה, שם המחבר ומספר הכרך.
ומה נותר לך לעשות? עכשיו זה פשוט וקל
בעזרת אופציית "עקוב אחר שינויים" של וורד תוכל לקבל שינוי או לדחות שינוי, כרצונך. כמו כן תצטרך להתייחס להערות העורך ולהשלים את הנתונים החסרים בכל מקור. לאחר מכן תקבל סבב מעבר נוסף של העורך על הטקסט, ובו יבדוק אם הוספת את הנתונים החסרים ותיעשה הגהה כללית אחרונה על הרשימה ועל האזכורים.
ההשקעה שלך
השירות שתקבל כולל:
סבב עריכת רשימה ביבליוגרפית ראשון של רשימת המקורות ושל האזכורים בגוף הטקסט + סבב שני ובו הגהה ובדיקה של הוספותיך בעקבות הערות העורך (סך הכול 2 מעברים של העורך על הטקסט)
השקעתך בשירות היא 63 ש"ח לכל 250 מילים מודפסות שברשימת המקורות + 14 ש"ח לכל עמוד שיש בו הפניות (כולל מע"מ).