אל נזלזל במראי המקום

כל טקסט אקדמי מבוסס על מחקרים קיימים וקודמים ו/או על מקורות ראשוניים, וכותב הטקסט חייב לציין אותם.

ציון המחקרים והמקורות נעשה בעזרת מראי מקום, זאת כדי לאפשר לחוקרים אחרים להתחקות אחר תקפות טיעוניו של הכותב וכן מטעמי אתיקה וזכויות יוצרים.

מראה מקום הוא ציון המקור שממנו נלקחה מובאה מסוימת: ציון שם הספר, המאמר, כתב העת, האנציקלופדיה, עבודת המחקר הקודמת, המילון, העיתון, המקור האינטרנטי ועוד, וכן מספרי הכרכים, הפרקים, העמודים וכדומה, שמהם נלקחה המובאה.

מראה המקום מציין את המקור לרעיונות וטיעונים, לעובדות, לנתונים, להשקפות, לפרשנויות ולציטוטים, שאינם פרי מחשבתו העצמית של כותב הטקסט.

אגב, אין צורך לבסס בצורה דומה פרטים טריוויאליים הידועים לכול.

לרישום מראי המקום יש כללים ברורים, אך ישנן כמה וכמה שיטות לרישומם (APA ,MLA, שיטת שיקגו וכו'). כמו כן הכללים יכולים להשתנות מפקולטה לפקולטה, מחוג לחוג ואף ממנחה למנחה.

חשוב ביותר לשמור על אחידות ועל עקביות השימוש באופן רישום מראי המקום (וההפניות אליהם), ואין לשלב בין שיטות רישום שונות.

להלן דוגמה להבדלים בין 2 השיטות הרווחות ביותר בכתיבה האקדמית: APA ,MLA:

כתיבת מראה מקום של ספר לפי ה-APA

הכלל:

שם משפחה של המחבר, קיצור השם הפרטי (שנת הוצאה). שם הספר בכתב נטוי. מקום ההוצאה: שם ההוצאה.

דוגמה:

מייזלס, ע' (2005). הסמכות ההורית והקשר בינה לבין תפקוד רגשי, חברתי והתנהגותי דוח מסכם מדעי. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

כתיבת מראה מקום של ספר לפי ה-MLA

הכלל:

שם משפחה, שם פרטי מלא. שם הספר עם קו תחתון. מקום ההוצאה: שם ההוצאה לאור, שנת ההוצאה.

דוגמה:

מייזלס, עפרה. הסמכות ההורית והקשר בינה לבין תפקוד רגשי, חברתי והתנהגותי דוח מסכם מדעי. חיפה: אוניברסיטת חיפה, 2005.

יש להקפיד על מיקומו המדויק של כל תו ותג, ובכללם סימני הפיסוק, שכן הם חלק משיטת הרישום של מראי המקום (וההפניות אליהם).

לסיכום, המלצה חמה מאוד ממני: אל תזלזל בכתיבת ההפניות והביבליוגרפיה לפי השיטה הנדרשת ממך. חבל שיורדו נקודות חשובות בהערכת הטקסט שכתבת בגלל חוסר ההקפדה.

בהצלחה!

מעוניין לקבל טיפים נוספים?

היכנס לכאן וקבל גישה מיידית ובחינם לספר האלקטרוני שכתבתי ובו טיפים נוספים וכלים לשדרוג הטקסט האקדמי.