אחד הדברים המייחדים את הכתיבה האקדמית והמדעית, לעומת סוגי כתיבה אחרים, הוא השימוש בהערות שוליים. מדובר בהערות הנכתבות לצד הנוסח העיקרי של הטקסט האקדמי ובכללו העבודה האקדמית, המאמר האקדמי והספר האקדמי.
מדוע מוסיפים הערות שוליים לטקסט האקדמי?
הנה 4 סיבות עיקריות:
1# כדי להוסיף דברים הנחוצים ו/או הקשורים לטיעוני הכותב.
2# כדי לחזק את תוכן הטקסט.
3# כדי להוסיף מידע בעל חשיבות פחותה בנושא הנחקר.
4# כדי להוסיף סוגיות שאינן קשורות במישרין לנושא החיבור, אך הן חשובות להבהרת טיעוני הכותב.
אם הפרטים הללו יופיעו בגוף הטקסט, הם יהוו סטייה בלתי רצויה, ינתקו את חוט המחשבה ויפריעו לשטף הדברים.
אז מה בדיוק כותבים בהערות השוליים?
1# כותבים את מראי המקום למקורות שבהם השתמש הכותב לכתיבת הטקסט. חלק ניכר אם לא רוב הערות השוליים ישלבו אם כך גם מראה מקום.
2# מסבירים מונח או מושג.
3# מבהירים עניין שרק נרמז עליו בגוף החיבור.
4# מאזכרים דעות מנוגדות.
5# מציגים ויכוחים בין חוקרים בתחום.
6# מפנים את הקורא לפריטים ביבליוגרפיים נוספים שדנים בנושא או בנושא קשור.
כל מנחה, כל חוג, כל כתב עת והוצאה לאור ודרכם ברישום הערות השוליים. יש המעדיפים לכתוב בלי הערות שוליים בכלל, ויש המבקשים לכתוב אותן בתחתית העמוד, בסוף הפרק או בסוף הטקסט.
יש טקסטים אקדמיים, שבהם השימוש בהערות שוליים או בהערות בתחתית העמוד מועט משום שההתייחסות הביבליוגראפית באמצעות מראי מקום נעשית בגוף הטקסט.
ההפניה להערת שוליים נעשית לרוב באמצעות מספר סידורי (נקבע אוטומטית על ידי המחשב). המספר נרשם במקום המתאים בגוף העבודה (בכתיב עילי) ובתחילת ההערה עצמה שבתחתית העמוד.
דוגמה:
הכיתוב בגוף הטקסט:
…כך כותבת במאמרה לבנת.1 (שימו לב, מספר ההערה כאן בא לאחר סימן הפיסוק ולא לפניו כפי שרבים עושים בטעות.)
הכיתוב בהערת השוליים:
1 לבנת, ז'. "הפיסוק כאמצעי רטורי", בלשנות עברית 46, עמ' 55.
חשוב לציין שלהבדיל מאופן הרישום של מראי המקום, לרוב אין כללים מחייבים לרישום הערות שוליים בשל המטרות המגוונות שהן ממלאות.
מעוניין לקבל טיפים נוספים?
היכנס לכאן וקבל גישה מיידית ובחינם לספר האלקטרוני שכתבתי ובו טיפים נוספים וכלים לשדרוג הטקסט האקדמי.
