איך משתמשים נכון במירכאות בעבודה האקדמית?

באיזה סוג מירכאות משתמשים?

מבחינת סוג המירכאות: מירכאות כפולות "-" או מירכאות יחידות '-', הסטודנט יכול לבחור בסוג המועדף עליו (אלא אם כן ישנן הנחיות מסוימות מצד המוסד/כתב העת הרלוונטי שלו יוגש הטקסט).

כמו תמיד, כדי לשמור על שיטתיות ובהירות יש להשתמש באותו סוג לאורך הטקסט כולו. (לעיתים יש צורך לשלב את שני הסוגים. על כך בהמשך המאמר.)

מתי שמים מירכאות בטקסט האקדמי?

1# דיבור ישיר או ציטוט

למשל:
• בהקשר זה ציטט פרנסקי את ברוס פרי, מ"מכללת ביילור לרפואה" שביוסטון: "התנסויות שונות מובילות למבנה שונה של המוח".
• כך דיווחה מחנכת כיתה: "אני בקבוצה [הוואטסאפ] שלי אִתם מודיעה להם כל מיני הודעות […] אני שולחת הודעות אל תשכחו מחר. זה חשוב לי […] זה אמצעי שמאוד עוזר".
• שר ההגנה אמר: "זה שנים רבות נבנתה עוצמתה של ארצות הברית על ידי הבריתות והשותפויות שהיא יזמה והובילה מאז מלחמת העולם השנייה".

2# שם של יצירה (ספר, מאמר, שיר, סרט וכדומה) או שם פרטי של מוסד (מפעל, חֶברה, אגודה וכדומה), ובייחוד כשהם מובאים בתוך משפט

למשל:
• החוקרים הצליחו להגדיל את ייצורם של הננוחלקיקים והננוצינוריות לכמויות גדולות תוך שיתוף פעולה עם חברת "ננומטריאלס" מיבנה.
• במאמרו המפורסם: "האם גוגל עושה אותנו טיפשים? מה עושה האינטרנט למוח שלנו?" ציין קאר כי המוח האנושי הוא פלסטי ונתון באופן עקבי לשינוי.
• והרי אחד מספריו של אוריאל שקולניק נקרא: 'זיכרון וזהות בגלות בבל'.
• במאמרו "על מרבד הפליטים" משנת 2003 כתב פרופ' יהודה שנהב כי "האנלוגיה בין הפליטים הפלסטינים לעולים המזרחים היא מופרכת, שלא לומר מרושעת ולא מוסרית".

3# מילה הזקוקה להבלטה במשפט, בייחוד כשאינה משמשת במשמעותה הרגילה או בתפקידה הרגיל; מונח, מושג

למשל:
• בכתביו דיון בשמו של מלאך זה, דיון שהייתה לו השפעה רבה על תורת הסוד היהודית, המקשר את יהואל למושג 'בן' כיוון ששניהם עולים בגימטרייה 52.
• החברות המדעיות, הספרותיות והאומנותיות, שהפכו אחר כך לאקדמיות רשמיות, הוקמו על בסיס וולונטרי לפני שקיבלו גושפנקה מלכותית או אריסטוקרטית, וייחדה אותן השאיפה לעסוק באופן מקצועי, דהיינו "אקדמי", באותם התחומים שבהם עסק גם הקהל החובבני והמעורב שפעל בארגונים מקבילים.
• כבר בשלב זה אנו יודעים 'לגדל' חומצות נוקליאיות על פני מוליכים למחצה באמצעות תאים סרטניים.
• תגלית חשובה שנייה היא קנקן חרס שנמצא בצמוד לכוורות, ועליו חרותה המילה "לנמש", שיש לפרשה "שייך לנמשי".

היכן ממקמים את המֵירכאות?

המירכאות ממוקמות לפני ואחרי הדיבור הישיר או הדבר המובא, ובצמוד אליהם.

אבל, שימו לב! במילים שלפניהן אותיות השימוש מש"ה וכל"ב, והאותיות האלה אינן חלק של הדיבור הישיר או של הדבר המובא, שמים את המירכאות אחריהן.

למשל:

• ב"אלטנוילנד" יש זכויות שוות לכל התושבים, לא רק ללא הבדל מין (עניין מהפכני כשלעצמו מנקודת הראות של 1902), אלא גם ללא הבדל דת ולאום.
• הרצל היה במשך שנים כתב מדיני ופרלמנטרי של ה'נויה פריה פרסה' (Presse Freie Neue) בפריז.
• בשנתיים האחרונות אנו עדים לשינוי נוסף ומשמעותי ביחסי צבא ארה"ב וצה"ל בדמות האמון שמביע צבא ארה"ב בטכנולוגיות הביטחוניות הישראליות, כגון "מעיל רוח" ו"כיפת ברזל".

לעומת זאת:
• ערעור 'המערכת המדינתית' סביבנו וערעור הכללים להפעלת כוח בין מדינות ריבוניות יצרו "מרחבי הכחשה" משותפים, שאפשרו לכל הצדדים להמשיך בפעילות זו.

מתי אפשר לשלב כמה סוגי מירכאות?

1# מירכאות בתוך מירכאות

כשיש צורך לשים במירכאות חלק מן הכלול כבר במירכאות, משתמשים במירכאות שונות מן הקודמות.

למשל:
• פרנץ' ציטט את דבריה של אנג'לה ארנדט, מנהלת קמעונאות בכירה ב"אפל": "גדלתי בעולם פיזי, ואני מדברת אנגלית. הדור הצעיר גדל בעולם דיגיטלי ומדבר 'חברתית'".
• כך סיפרה מחנכת כיתה: "היה לי אירוע מאוד חשוב במשפחה השבוע, אז הגעתי בבוקר, וסיפרתי להם [לתלמידים] שאני מתרגשת ושהיום זה האירוע, ואז הם אמרו לי: 'תשלחי תמונה', זה היה בים, אז שלחתי להם תמונה של עצמי בקבוצה, ואז כולם הגיבו: 'איזה יפה, איזה מהממת'. יש שם משהו מאוד אישי, ולפעמים גם יש חציית גבולות".
• לפי וילסון: 'השאלה המרכזית של "צורך במידע" […] היא מדוע המשתמש מחליט לחפש מידע, איזו מטרה הוא מאמין שהמידע ישרת, ואיזה שימוש אכן נעשה בו כאשר הוא מתקבל'.

2# שימושים שונים במשפט/טקסט אחד

כשיש צורך להבחין בין שני שימושים במירכאות במשפט/טקסט אחד, אפשר להשתמש בשני סוגי מירכאות.

למשל:
• 'לוח המודעות' פרסם עניינים שוטפים מחיי הבית ואירועים מרחבי הארץ והעולם, ו'תיבת המכתבים' אפשרה לילדים לכתוב שאלות, בקשות או מחשבות למחנכיהם: "לפעמים קל יותר לכתוב מאשר להגיד" (קורצ’אק, 1996, עמ’ 212).
• ב־2 באפריל 1909 הודיע עיתון 'המצפה' לקוראיו על הקמתו של "ארכיב עברי מרכזי ומוזיאום יהודי" בידי החברה ההיסטורית־אתנוגרפית היהודית בסנט פטרבורג.
• בהמשך ל'מַשָל הריצה' אנחנו לא רק בתחרות אסטרטגית, שבה צריך לרוץ מהר יותר, אלא בתוך כך צריך גם "לתקוע מקל בגלגלים של האויב".

רוצה לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלך?

היכנס לכאן וקבל אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתך