לפני הכול, כדי ליישר קו, אסביר מהו "יידוע".
יידוע = הפיכתו של שם סתמי למיודע (מוגדר, מסוים, ידוע) באמצעות הוספת ה"א הידיעה (האות ה'). הוספת היידוע נעשית לפני שם עצם, תואר או פועל בבינוני (הווה). למשל: החתול, היפה, הגמיש.
# צירוף שמות של בעלי חיים וצמחים
צירוף סמיכות = צירוף של שני שמות עצם או יותר בלי מילת קישור ביניהם, כגון בית הספר, בגדי הילדות. השם הראשון בצירוף נקרא 'נסמך', והשני נקרא 'סומך'.
צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשבהם הסומך הוא שם עצם פרטי (שלא סובל ה"א הידיעה), לא תבוא בו ה"א הידיעה אפילו כשהוא מיודע. למשל: גֶּרבּיל אלנבי (הגרביל של אלנבי), גרביל ערבה, שממית ערבה, אורן ירושלים, חרדון סיני, ישימונית תמנע.
אם השם הפרטי מיודע מעצם טבעו, ה"א הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). למשל: אלון הלבנון, דרור הירדן, אייל הכרמל, צְבי הנגב, שועל הנגב, שנונית השפלה. בשם פרטי מסוג זה ה"א הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, גם אם בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: צילמנו שועל הנגב צעיר (היה אמור להיכתב: שועל נגב צעיר כמו בית ספר גדול).
שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
שם הפרט בא בלי ה"א הידיעה, גם כשאחריו שם תואר. למשל: כלב-ים, כלב-ים מצוי; קיפוד-חולות, קיפוד-חולות לבקן.
שם הסוג הוא שבא בה"א הידיעה. למשל: כלב-הים, קיפוד-החולות, כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: הכלב, הקיפוד, החתול.
שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי שהוא תואר יבואו בלי ה"א הידיעה אם השם אינו מיודע (ביידוע הפרט).
למשל: אורן קפריסאי, גריזית אירופית, ערער אדום, עורב אפור, קיפוד מצוי, חדף לבן שיניים, שרכרך ריחני, אברה ארוכת-עלים.
# צירוף תארים
אפשר ליידע צירוף של שמות תואר (כגון מדיני-כלכלי) בשתי דרכים: יידוע שם התואר הראשון או יידוע כל אחד משמות התואר (לא חייבים לשים מקף בין המילים).
למשל: הכינוס המדיני-כלכלי או הכינוס המדיני הכלכלי; הניתוח הגאוגרפי-היסטורי או הניתוח הגאוגרפי-ההיסטורי; המאמר הלוגי-פילוסופי או המאמר הלוגי-הפילוסופי.
# צירוף שמות המחוברים בווי"ו החיבור
בצירוף של שני שמות המחוברים בווי"ו החיבור והמציין מושג אחד, אפשר ליידע את השם הראשון בלבד או את שני השמות.
למשל: האורים ותומים וגם האורים והתומים; הדין ודברים וגם הדין והדברים; השאלות ותשובות וגם השאלות והתשובות; הדין וחשבון וגם הדין והחשבון; המשא ומתן וגם המשא והמתן.
כשרוצים להפוך את הצירוף לצורת רבים, מוסיפים את סיומת הרבים בשני השמות. למשל: דינים וחשבונות, משאים ומתנים.
# צירופי בינוני
צירופי בינוני כגון יושב ראש, יוצא דופן – שהם צירוף של פועל ותיאור פועל (יושב בראש, יוצא מן הדופן) – אפשר לראות בהם גם צירוף סמיכות.
כשרוצים ליידע את הצירוף, אפשר לשים ה"א הידיעה בשם הראשון או בשני. למשל: היושב ראש וגם יושב הראש; היוצא דופן וגם יוצא הדופן.
צורת הרבים: יושבים ראש וגם יושבי ראש, יוצאים דופן וגם יוצאי דופן.
רבים + יידוע: היושבים ראש וגם יושבי הראש, היוצאים דופן וגם יוצאי הדופן.
רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?
היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה.
