כעס ואשמה בכתיבה אישית: תרגילים פשוטים לפריקת רגשות

מאז טבח ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמות שבאו אחריו, הרבה אנשים מסתובבים עם רגשות "אסורים", שקשה לומר בקול. בין היתר, אלה רגשות של כעס, אשמה ובלבול.

 

רגשות כעס על המדינה, על ההנהגה, על המערכת. כעס על העולם שלא מבין, על אנשים שממשיכים כרגיל, על אנשים שיורדים מהארץ או מטיילים בחו"ל בזמנים קשים אלו. כעס על עצמנו, על מה שעשינו, על מה שלא עשינו, על תגובה שהייתה או לא הייתה.

 

רגשות אשמה שמגיעים בכל מיני צורות: אשמה על זה שנשארנו בחיים. אשמה על זה שאנחנו בבית כשאחרים לא. אשמה על זה שמותר לנו לצחוק רגע או להירדם או להמשיך בחיים. אשמה על הילדים שנאלצים לחוות את המצב, על ההחלטות שקיבלנו, על המילים שנאמרו או לא נאמרו.

 

ולבסוף גם רגשות של בלבול. בלבול הוא רגש מאוד נפוץ בתקופות כאלה. הוא אינו מגיע כרגש אחד ברור אלא בערבוביה.

 

בלבול יכול להישמע כך:

"אני מרגיש.ה שני דברים הפוכים בו-זמנית: הקלה ועצב, תקווה ואשמה."

"אני לא יודע.ת מה נכון לחשוב. הכול מרגיש מורכב מדי."

"אני לא מזהה את עצמי מאז. משהו בי השתנה."

"הזיכרון שלי מקוטע. אני לא בטוח.ה בסדר האירועים."

"יש ימים שאני מתפקד.ת, ויש ימים שאני מתרסק.ת מכלום."

 

הבלבול הזה מעיד על כך שהנפש שלך מנסה להחזיק מציאות שאי-אפשר "לסדר" במשפט אחד.

 

הרבה פעמים אנשים חושבים שאם הם יכתבו את הרגשות האלה, הם "יהפכו לאנשים רעים" או שהם "פוגעים במישהו" או שהם "לא נאמנים". אולם כתיבה היא מקום שבו האמת הפנימית יכולה לנשום. המטרה היא לא לשכנע אף אחד או להוכיח משהו או לצאת צודקים. המטרה היא פשוט לתת לרגש לצאת כדי שהוא לא יישאר תקוע בגוף.

 

אז איך כותבים כעס, אשמה ובלבול בלי לצנזר?

הנה 6 טיפים:

 

1) כתבו קודם כול בגרסה פרטית

לפני שמישהו קורא, תכתבו לעצמכם: מסמך נעול, מחברת, פתקים. כאן אין צורך להיות "ראויים", רק אמיתיים ואותנטיים.

 

2) תנו לרגש שם מדויק

במקום לכתוב ניסוח כללי כמו "אני כועס/ת", נסו לדייק ולהשתמש במגוון הרגשות הקיים, כגון כעס, תסכול, עלבון, פחד, אשמה, בושה, אחריות, חרטה, בלבול, חוסר ודאות, עומס, מתח.

 

3) כתבו משפט פתיחה שלא נותן לצנזור להיכנס

נסו אחד מהמשפטים האלה והמשיכו לכתוב במשך 5 דקות בלי לעצור:

"הכעס שלי אומר…"

"האשמה שלי לוחשת לי…"

"הבלבול שלי נראה ככה:…"

"אני מרגיש.ה שני דברים הפוכים בו-זמנית:…"

"אם הייתי מרשה לעצמי להגיד הכול, הייתי אומר.ת…"

 

4) כתבו מכתב שלא יישלח

כתבו מכתב למדינה, למערכת, לעולם, לעצמכם. לא שולחים אותו ולא מפרסמים, רק פורקים.

 

5) פצלו לעמודות

כתבו בעמודה בצד ימין: מה אני יודע.ת בוודאות.

בעמודה בצד שמאל: מה אני עדיין לא יודע.ת / מה מבלבל אותי.

לפעמים רק ההפרדה הזאת מפחיתה עומס.

 

6) סיימו על ה"קרקע"

אחרי כתיבה כזאת חשוב לעשות סגירה. כתבו שורה אחת שתחזיר אתכם להווה, כגון "כרגע אני כאן. אני סיימתי להיום." זה יוציא אתכם מתוך סערת הרגשות שהייתם בה לאורך הכתיבה.

 

לסיכום, רגשות של כעס, אשמה ובלבול לא הופכים אותך לאדם פחות טוב. הם רק אומרים שאכפת לך וכואב לך, שמשהו נשבר אצלך בפנים. כשאתם מבטאים את זה במילים, זה משחרר, מרגיע ומרפא.

 

📘 רוצה להפוך את הכתיבה שלך לתהליך מסודר וברור?

 

הכנתי עבורך מדריך חינמי:

 

4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק

 

עם צעדים פשוטים שיעזרו לך להתחיל, לארגן חומרים ולהתקדם בקצב נכון.

 

🟢 להורדת המדריך החינמי לחצו כאן.