כשמחפשים עורך לשון לתזה או לדוקטורט – מה בעצם שואלים?
אתם בעיצומו של הדוקטורט. חודשים על חודשים של עבודה, כתבתם מאות עמודים, ועכשיו צריך לחפש עורך לשון לפני ההגשה. מישהו בקבוצת הוואטסאפ של המחלקה שלח לכם לינק לפרילנסרית. המחיר נראה סביר, ואתם שולחים קובץ.
כמה שבועות או חודשים לאחר מכן אתם מקבלים עבודה ערוכה. אתם פותחים את הקובץ ורואים שהשגיאות הבסיסיות תוקנו, אבל ציטוט אחד בפרק ג׳ עדיין לא מסודר לפי כללי ה-APA. הביבליוגרפיה – נגעו בה בצורה שיצרה אי-עקביות. ובנוסף, יש משפטים שנשמעים מחוכמים מדי, כאילו שינו את הקול האישי שלך. גם המנחה שם לב לכך ואינו מרוצה.
אם זה נשמע מוכר, אתם לא לבד. זו אחת הסיטואציות שאני שומעת עליה הרבה מסטודנטים שמגיעים אליי אחרי ניסיון קודם עם עורך אחר. לא תמיד הבעיה היא בעורך. לפעמים הבעיה נובעת מכך שאף אחד לא עזר לכם לשאול את השאלה הנכונה לפני שבחרתם בעורך.
השאלה שכולם שואלים, ושאלה אחרת חשובה יותר
כשמחפשים עורך לשון לתזה או לדוקטורט, רוב הסטודנטים ישר שואלים: כמה זה עולה? זו שאלה לגיטימית, אבל זו אינה השאלה שמובילה לבחירה הנכונה. השאלה שכדאי לשאול לפני הכול היא: מה בדיוק העבודה האקדמית שלי צריכה, ומי מסוגל לספק את זה?
שני סוגי נותני שירות ולמה ההבדל קריטי בכתיבה אקדמית
בשוק שירותי העריכה פועלים בעיקר שני סוגי נותני שירות:
סוג 1#: פרילנסר יחיד – איש מקצוע עצמאי שעובד לבד. הוא איש הקשר, הוא העורך, הוא מי שאחראי על הכול. לפעמים הוא מעולה בתחומו. לפעמים המחיר שלו נוח יותר.
סוג 2#: עסק עם צוות מקצועי – מנהל שמפקח על צוות של מומחים: עורכים לשוניים עם רקע דיסציפלינרי, מגיהים, מומחי ביבליוגרפיה, מתרגמים, מעמדים, מנקדים. הפנייה היא למנהל, אבל כל משימה מבוצעת על ידי האיש המתאים לה במדויק.
שני הסוגים קיימים, שניהם לגיטימיים, אבל הם לא עושים אותו הדבר ובכתיבה אקדמית ההבדל הזה עשוי להיות קריטי.
למה כתיבה אקדמית דורשת יותר מ"עריכה"
עבודת תזה או דוקטורט היא לא סתם טקסט ארוך אלא מסמך מדעי עם דרישות מוגדרות:
כללי ציטוט מדויקים (APA ,MLA, שיקגו וכדומה) שצריך לבצע באחידות מוחלטת לאורך כל העבודה. ביבליוגרפיה שצריכה להיות מדויקת עד לפסיק האחרון. שפה אקדמית שצריכה להיות מדויקת מבחינה מושגית לפי הדיסציפלינה הספציפית – מה שמקובל בסוציולוגיה שונה ממה שמקובל ברפואה או במשפטים. ועל כל אלה, שמירה מלאה על הקול האקדמי שלכם, על הטיעון ועל עמדתכם כחוקרים.
פרילנסר יחיד, גם אם מוכשר מאוד, הוא אדם אחד עם תחום התמחות אחד. הוא לא בהכרח בקי בנורמות הכתיבה של שדה המחקר שלכם. הוא לא בהכרח יודע לערוך ביבליוגרפיה בסטנדרט שמנחים ושופטים בודקים. לבסוף, אם יש בעיה שחורגת מהתחום שלו, אין לו למי להעביר.
השאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים עורך לשון אקדמי
בין אם פונים לפרילנסר ובין אם פונים לעסק עם צוות, אלה השאלות שחשוב לשאול:
- מה בדיוק כולל השירות? עריכה לשונית, הגהה ועריכת ביבליוגרפיה הן שלוש פעולות שונות. לא כולם מבצעים את כולן.
- האם יש לך ניסיון עם עבודות תזה ודוקטורט בתחום שלי? עריכה של עבודה בחינוך שונה מעריכה של עבודה ברפואה או בגיאוגרפיה.
- מה קורה אם אחרי ההגשה מחזירים לי את הקובץ עם הערות לשוניות של המנחה או השופטים? האם יש אחריות לתיקונים לאחר ההגשה, וללא עלות נוספת?
- האם ניתן לקבל דוגמת עריכה לפני ההתקשרות? עורך שמאמין בעבודה שלו לא יחשוש להציע זאת.
למה יצרתי את הסדרה הזאת?
בסדרת הפוסטים הקרובה ארחיב את הדיבור על הנושא הזה: מה הפרילנסר היחיד יכול לתת לכם, מה הוא לא יאמר לכם בשיחת ההיכרות, ומה אני, כבעלת עסק עם צוות, יכולה לתת לכם שהוא לא יכול. עם מלוא המידע תוכלו לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר בעבורכם.
זכרו! הגשה אחת כושלת עולה הרבה יותר מהחיסכון הראשוני במחיר.
בפוסט הבא: מה הפרילנסר היחיד יכול לתת לכם והיתרונות האמיתיים שלו שכדאי להכיר.
רוצים לראות איך אני עובדת לפני שאתם מחליטים? מוזמנים לבקש דוגמת עריכה חינמית – ללא התחייבות.
דפנה.
