הדרך הקלה, המהירה והבטוחה ביותר להגשת טקסט אקדמי איכותי ומושלם!

טיפים בלמידה אקדמית l דפנה גלייזר l עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית

מה נכון יותר: לסכם שיעור בהקלדה במחשב או בכתב יד במחברת?

בדרך כלל סטודנטים שמסכמים את דברי המרצה בכיתה בהקלדה במחשב, מספיקים לכתוב יותר מסטודנטים שמסכמים בכתב יד. בנוסף, המקלידים במחשב נוטים לכתוב את מה שיוצא מפיו של המרצה מילה במילה.

 

האם לדעתכם ההספק הזה בהקלדה במחשב הוא יתרון בלמידת תכני השיעור והפנמתם?

 

רבים חושבים שהקלדה במחשב, שמתעדת במדויק את תוכן השיעור, מאפשרת סקירה ולמידה מעמיקה ומסודרת של החומר במועד מאוחר יותר, אבל לפי המחקר של מולר ואופנהיימר דווקא סטודנטים שכותבים בכתב יד, לומדים יותר. המחקר הראה כי הסטודנטים שהשתמשו במחשב, אמנם הספיקו לכתוב יותר, אבל אלה שכתבו בכתב יד, הפנימו טוב יותר את החומר הנלמד והצליחו לארגן אותו ולהשתמש בו טוב יותר.

 

לדעת החוקרים, הסיבה לכך היא שכתיבה ביד דורשת עיבוד קוגניטיבי מסוגים שונים מאשר הקלדה במחשב, וזה משפיע על איכות הלמידה. כתיבה ביד היא איטית ומסורבלת יותר מהקלדה במחשב, והסטודנטים לא מספיקים לכתוב כל מילה של המרצה. במקום זה הם מקשיבים, מבינים את הנאמר ומסכמים בתמציתיות את המהות. כתיבה ביד מאמצת את המוח, ומאמצים אלו מטפחים הבנה והפנמת המידע. לעומת זאת, בהקלדה הסטודנטים מתעדים בקלות את כל או רוב הנאמר בהרצאה בלי להבין ולעבד את כוונת הדברים. ההקלדה נעשית פעמים רבות על אוטומט, כמעט בלי מודעות וחשיבה. סוג זה של תמלול רדוד אינו מצליח לקדם הבנה משמעותית או יישום המידע.

 

בעקבות הממצאים הללו בדקו החוקרים האם מתן הכוונה לסטודנטים להקליד את דברי המרצה בתשומת לב יתרה בדומה לכותבים בכתב היד (כלומר להקליד רק את המהות ולא כל מילה שנאמרת), תשנה את התמונה. התוצאה שהתקבלה לא הייתה שונה – הסיכומים עדיין היו מילוליים ושטחיים. ייתכן שההסבר לכך הוא הקלות המפתה שבפעולה הפחות תובענית של הקלדה אוטומטית חסרת מחשבה.

 

הבנת החומר הנלמד בשיעור מסוים נבדקה במבחן שהועבר לסטודנטים (המקלידים והכותבים ביד) שבוע לאחר השיעור. תוצאות המבחן של הכותבים ביד היו טובות יותר משל המקלידים. הסבר אפשרי לכך הוא שכתיבה מודעת בכתב יד כוללת אוצר מילים וסגנון כתיבה אישיים של הכותב, ואלה תורמים יותר לזכירת החומר באמצעות שחזור ההקשר (תהליכי חשיבה, רגשות, מסקנות) והתוכן (עובדות) שהתרחשו והובאו במהלך השיעור.

 

אז כפי שראינו עד כה, לכתיבת דברי המרצה בכתב יד יש יתרונות בולטים, ולכן חשוב שתתעקשו ותתאמצו לסכם כל שיעור בכתב ידכם ולא תתפתו להסתפק בהורדה בלחיצת כפתור של תמצית השיעורים וראשי הפרקים שהמרצים מפרסמים אונליין. אל תתפתו לא לכתוב דבר מלבד הפרסומים הללו של המרצים, וזה לא מספיק להוסיף הערות מינימליות בלבד – אל תוותרו על העבודה השכלית החשובה שבכתיבה מהותית התומכת בלמידה.

 

חיסרון נוסף לשימוש במחשבים בכיתת הלימוד, שפוגע בלמידה ממוקדת ואיכותית, הוא הסחות הדעת הרבות שהמחשב הנייד מספק: התראות קופצות על הודעות מייל, וואטסאפ, מסנג'ר וכדומה, גלישה במדיה חברתית, שימוש ביישומים שונים שאינם קשורים לקורסים. אצל סטודנטים רבים העיסוק בהסחות הדעת האלה מצטבר ותופס אפילו מחצית מהשיעור. לעומת זאת כשכותבים בעט ומחברת, הסחות הדעת האלה פשוט אינן קיימות, ולכן קל יותר להתמקד ולהתרכז.

 

לסיכום, הכלים הטכנולוגיים החדשניים של השנים האחרונות מעניקים חוויות חינוכיות לסטודנטים, לרוב בדרכים חיוביות ודינאמיות. אולם המחקר של מולר ואופנהיימר מזכיר לנו שגם כאשר הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות יותר בפחות זמן, היא לא תמיד מטפחת למידה. למידה כרוכה ביותר מאשר קבלת מידע ואיסוף מידע. אם אנו רוצים שהסטודנטים יצליבו מידע, יסיקו מסקנות, יבחינו בקשרים חדשים, יישמו מושגים במצבים חדשים, יש לעודד את התהליכים הקוגניטיביים העמוקים והמאומצים העומדים בבסיס היכולות הללו. בכל הנוגע לסיכום שיעורים, סטודנטים זקוקים לפחות מילים וליותר מאמץ שכלי.

 

מוזמנים לקרוא עוד על למידה אפקטיבית בשיעורים האוניברסיטאיים (בזום וגם הפרונטליים)

עלי דפנה - עריכה לשונית ייעודית אקדמית located at אדם - גבע בנימין , ישראל, ישראל . Reviewed by 95 customers rated: 5 / 5
דילוג לתוכן