למילים "מלבד", "לבד מ-", "חוץ מ-", "למעט", "פרט ל-", "להוציא את-" יש משמעות של הוצאה מן הכלל או של הוספה, או גם וגם.
אך איזו מהן מוסיפה ואיזו מוציאה?
מלבד, לבד מ- וחוץ מ- מופיעות בלשון המקרא, חז"ל וימי הביניים בשתי המשמעויות:
במקרא מלבד ו"לבד מ-" באות רק בהקשר של הוספה. בספרות הרבנית הן משמשות גם לציון הוצאה מן הכלל. בעברית החדשה השימוש במילה "מלבד" שכיח בהקשר של הוצאה.
המילה "חוץ מ-" משמשת בלשון חז"ל לרוב בהקשר של הוצאה מן הכלל ובמיעוט המקרים בהקשר של הוספה.
לפיכך האקדמיה ללשון העברית קבעה שאין לפסול את השימוש ב"חוץ מ-" לציון הוספה ובמילה "מלבד" לציון היוצא מן הכלל. בדרך כלל גם לא נוצר בלבול בכוונת המילה כי הדברים מתבהרים מהקשרן של המילים בתוך המשפט.
עם זאת מי שמעוניין להקפיד ולהבחין בין שתי המילים יכול להשתמש במילה "חוץ מ-" לציון היוצא מן הכלל, כנהוג בלשון חז"ל, ובמילה "מלבד" לציון הוספה, כנהוג בלשון המקרא.
כלומר,
חוץ מ- = להוציא מהכלל, למעט.
מלבד, לבד מ- = להוסיף על האמור, נוסף על.
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- חוץ מ"ספר הזיכרונות" של נאטאנזאהן (ווארשא), שבו מסופרים קורותיו באופן אנליסטי, ישנם רק כמה מאמרים על אודותיו.
- הבניינים בשפה העברית מקבילים לשפה הסורית, חוץ מבניין נפעל.
- מלבד זה נוספו פרקים חדשים, המרחיבים את היריעה לתקופות מאוחרות יותר, עד לימי המשנה והתלמוד.
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפרסמת את סיכומי המפקד, מעריכה כי לבד מ-100,000 איש אלה הועסקו בתעשייה ובמלאכה עוד 24,000 איש.
לעומת זאת המצב פחות מבלבל בנוגע למילים: למעט, "פרט ל-", "להוציא את-". שלושתן באות לציין הוצאה מן הכלל.
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- הספר מתמקד באישים ולא בגופים ומוסדות. מבחינה זאת, הוא מתפרש על כל גווני הקשת הפוליטית, למעט הקומוניסטים.
- בדברי אקדמה קצרים מזכיר המתרגם את העובדה המפתיעה ש"הסוחר מוונציה" הוא המחזה השקספירי היחיד (פרט ל"חלום ליל קיץ"), שהועלה על הבימה העברית בשלוש הפקות שונות במשך ארבעים השנים האחרונות.
- הספר כתוב באופן נגיש וסוחף – להוציא את הפרק התיאורטי – עם אנקדוטות מרובות ובשפה עשירה בדימויים.
רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?
היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה.
