נתקעת בכתיבת סיפור החיים שלך? יש לך מחסום כתיבה? נראה שנגמרו לך המילים או אולי בעצם… הזיכרונות.
כשאנחנו כותבים את סיפור חיינו, לפעמים נרגיש שהכול זורם ולפעמים כלום, המוח ריק, העבר כאילו נעלם. אפילו סיפור פשוט שקרה לפני 20 שנה נראה פתאום כמו מסך לבן.
כדי להתמודד עם הרגעים האלה אני ממליצה להתחיל בהקמת "בנק זיכרון". ממש ככה: כמו חשבון בבנק אתה מפקיד בו זיכרונות כדי שתוכל לחזור אליהם כשתצטרך השראה.
אז מה זה בדיוק בנק זיכרון?
זה בעצם אוסף של חומרים מהחיים שלך, שיכולים להציף מחדש רגעים, רגשות וסיפורים. ולא – זה לא חייב להיות כתוב, אפשר להתחיל מדברים פשוטים, יומיומיים, מוחשיים – כאלה שפותחים דלת פנימית לזיכרון.
הנה 10 דרכים יצירתיות להתחיל לבנות את בנק הזיכרון שלך:
1# תמונות ישנות
פתח אלבומים, מגירה או קופסת נעליים של תמונות נשכחות, פתח אפילו פייסבוק. בחר תמונה אחת ושאל את עצמך: מה רואים? מה לא רואים? מי עוד היה שם? מה הסיפור מאחורי החיוך?
2# שירים שהיו הפסקול שלך
עשה לעצמך פלייליסט (רשימת השמעה) של תקופות. כתוב ליד כל שיר: מתי שמעת אותו הכי הרבה? עם מי? מה הרגשת אז?
3# ריחות שמחזירים אותך אחורה
התקרב לתבלין מסוים, לסבון, לחולצה ישנה – הריח כבר יעשה את העבודה. כתוב מה הוא מציף בך.
4# חפצים אישיים
פתח מגירה בבית, בחר חפץ אחד וכתוב עליו חצי עמוד. מה הקשר שלך אליו? ממי קיבלת אותו? למה שמרת דווקא אותו?
5# שיחה עם אדם קרוב
לפעמים כל מה שצריך זה לשאול: "מה אתה זוכר עליי בתור ילד?" או: "מה הדבר שהכי הפתיע אותך בי?" הם יפתחו דלת לסיפור ששכחת שהוא שלך.
6# אפליקציית תזכורות
מידי פעם הוסף לאפליקציה משפט קטן שצץ לך, למשל: "המכתב ההוא מהטכניון", "הפעם ההיא שפיטרו אותי בלי אזהרה", "יום ההולדת בלי העוגה". אל תחפור – רק תתעד.
7# "רשימת כותרות פתוחות"
פתח קובץ בשם "זיכרונות לא מעובדים", וכתוב בו רק כותרות של רגעים.
למשל:
- "הטיול ההוא שלא חזרנו ממנו אותו דבר."
- "הפעם שבה אמרתי לו 'די'."
- "מה שסבתא אמרה לי בפעם האחרונה שראיתי אותה."
8# צילומי חפצים ומקומות
צלם דברים בבית, ברחוב, במחברת שלך. אחר כך הסתכל בתמונה וכתוב מה היא מזכירה לך.
9# שיטוט ביומן או בלוח שנה ישן
עבור על יומן ישן או לוח שנה מלפני עשור. תראה למשל פגישה ישנה ותשאל: "מה היה שם?" פתאום תקפוץ לך סצנה שלמה.
10# "קופסת זיכרונות" פיזית
שים קופסה איפשהו בבית, ובכל פעם שתיתקל בחפץ שמעורר אצלך משהו, שים אותו בקופסה. זה יכול להיות פתק, קבלה, אבן, ברכה, תכשיט. פעם בשבוע פתח את הקופסה, בחר פריט אחד וכתוב עליו.
הכי חשוב לזכור:
אתה לא צריך להיזכר בכול עכשיו, רק להתחיל לאסוף. כתוב נקודות, תעד, שים פתקים בקופסה, פתח קובץ, הקלט לעצמך. כל זיכרון קטן שתעלה הוא חומר גלם שיכול להפוך לסיפור גדול. כשתחזור לזה בימים של תקיעות או מחסום כתיבה, תגלה שיש לך מאגר שלם של רגעים ששווים זהב!!!
רוצה לדעת איך לקחת את הזיכרונות האלה ולהפוך אותם לסיפור חיים זורם, ברור ומוכן להוצאה לאור?
הכנתי מדריך חינמי ובו:
4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק
ובתוכו גם הזמנה לשיחת ייעוץ אישית במתנה.
לחיי סיפור חייך המרתק,
דפנה.
