פוסט זה הוא השלישי בסדרת הפוסטים בנושא כתיבה בעברית שאינה תקנית. הפוסט מלווה בדוגמאות נפוצות לכתיבה עברית לא תקינה ובתחליף התקני, העדיף בכל כתיבה בעברית ובמיוחד בכתיבה של טקסטים אקדמיים.
7# שימוש מוטעה במילה הבא, הבאה, הבאים, הבאות
אומרים: העולם הזה והעולם הבא; השבת הזאת, והשבת הבאה; השבוע הזה והשבוע הבא.
מדובר בהצגת ניגוד בין שני דברים: שני עולמות, שתי שבתות, שני שבועות וכדומה.
זה השימוש הנכון במילה "הבא" ונטיותיה.
לעומת זאת אם אין ניגוד כזה, אין לכתוב "הבא".
במקום "הבא", שכוונתה להציג את הדברים שיבואו מיד, יש ביטויים עבריים פשוטים יותר: זו, הזה, האלה, ואלה הם: וכדומה.
דוגמאות:
במקום: בטבלה הבאה מוצגים באחוזים סוגי המקצועות לפי שכבות גיל.
עדיף: בטבלה לפניכם/הזאת מוצגים באחוזים סוגי המקצועות לפי שכבות גיל.
במקום: במהלך המחקר נבחנו שאלות המשנה הבאות:…
עדיף: במהלך המחקר נבחנו שאלות המשנה האלה:
8# שימוש לא נכון במילת הזיקה שי"ן (שֶ)
פעמים רבות נעשה שימוש מוטעה בשי"ן הזיקה, המשבש את ההיגיון של המשפט.
למשל: נערכה הפגנה, שפוזרה על ידי המשטרה.
תפקידה של שי"ן הזיקה כאן הוא לתאר את מה שלפניה, כלומר את ההפגנה.
משפט זה, כפי שהוא, משמעו: הפגנה שפוזרה, נערכה שוב.
כדי למנוע חוסר היגיון זה יש להחליף את השי"ן בווי"ו החיבור.
כך: נערכה הפגנה, והיא פוזרה בכוח המשטרה.
דוגמה אחרת:
משובש: משאית פגעה ברוכב אופנוע, שנפצע קשה ואושפז בבית חולים.
האם המשאית חיפשה לה רוכב אופנוע פצוע, והחליטה לפגוע בו שוב?
כדי למנוע חוסר היגיון זה יש להחליף את השי"ן בווי"ו החיבור.
כך: משאית פגעה ברוכב אופנוע, והוא נפצע קשה ואושפז בבית חולים.
עוד דוגמה:
משובש: שני החוקרים זכו בפרסים יקרי ערך, שיישלחו לבתיהם.
נכון: שני החוקרים זכו בפרסים יקרי ערך, והזכיות יישלחו לבתיהם.
9# השמטה של מילת הזיקה שי"ן (שֶ)
לעומת זאת טעות שכיחה ביותר בטקסטים אקדמיים ובכלל היא דווקא השמטת שי"ן הזיקה במקומות הלא נכונים, שבהם היא אמורה לבוא לפני מילות יחס או במקומן.
שי"ן הזיקה היא חוליה מקשרת בין חלקי משפט, היא הכרחית, ואין לעקור אותה.
דוגמאות:
משובש: היצירות אותן נשמיע, הולחנו לפני 250 שנה.
נכון ופשוט יותר: היצירות שנשמיע, הולחנו לפני 250 שנה.
משובש: מיום בו חרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים…
נכון: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים…
משובש: האנשים עמם נפגש, הם חברי ההסתדרות.
נכון: האנשים שנפגש עמם, הם חברי ההסתדרות.
משובש: ההסכם עליו חתמה המדינה, שינה את פני החברה.
נכון: ההסכם שחתמה עליו המדינה, שינה את פני החברה.
מעוניין לקבל טיפים נוספים?
היכנס לכאן וקבל גישה מיידית ובחינם לספר האלקטרוני שכתבתי ובו טיפים נוספים וכלים לשדרוג הטקסט האקדמי.
שלום רב!
בבקשה, מה שימוש נכון במילה ״עדיף״?
תודה רבה רבה
שלברטו
שלום אלברטו,
מוטב להשתמש בצירוף עדיף מ- במקום עדיף על פני או עדיף על.
למשל:
לצעירים ביטוח אישי עדיף הרבה יותר על ביטוח מנהלים.
עדיף לכתוב:
לצעירים ביטוח אישי עדיף הרבה יותר מביטוח מנהלים.
דפנה שלום,
אציין שאני מאוד נהנה מהבלוג המחכים. תודה לך.
בעניין השמטת שי"ן הזיקה, גם אני נוטה לתקן זאת בחומרים אותם אני עורך (בצחוק).
ברצוני לשמוע את דעתך, מדוע הביטוי שחוזר במקרא פעמים ספורות: "כלי אין חפץ בו" – אינו דוגמה להשמטה של ש' הזיקה המופיעה כבר במקרא.
באשר לדוגמה 'צור חסיו בו', קראתי שזו אינה ראיה מכיוון שזו שירה, אבל כאן לא מדובר בשירה.
אמנם קראתי שישנו הבדל בין השימוש המקובל כיום שבו משתמשים במילת יחס לפתיחת הפסוקית לבין השימוש המקראי שבו הפסוקית נפתחת בפועל, אבל סוף סוף יש כאן השמטה של ש' הזיקה. אם כן, מה הטענה כלפי כל אותם בעלי הסגנון ה"מליצי" המדברים בלשון אותה קשה להבין (שוב)?
בברכה
י.א.
יוסף שלום,
בעניין דוגמאותיך ולקבלת הסבר מעמיק של חוקרי לשון, אתה מוזמן לפנות בשאלה לאנשי האקדמיה ללשון העברית שכן אני אינני מומחית כה גדולה כמוהם.
אתר האקדמיה: http://hebrew-academy.org.il/
בהצלחה!