יש סטודנטים שנעזרים ב-AI (בינה מלאכותית) לצורך עריכת לשון ועריכת המקורות הביבליוגרפיים של העבודה האקדמית שכתבו.
האם זו הדרך הנכונה בעבורם שתשיג את התוצאה שלה הם מייחלים?
האם ה-AI יכולה להחליף את בן האנוש בתחום הספציפי הזה?
מהם החסרונות והיתרונות של כל שיטת עריכה?
בסדרת פוסטים זו אני עורכת השוואה תמציתית בין עריכת עבודות אקדמיות ומאמרים אקדמיים באמצעות AI ובין עריכתם באמצעות אנשי מקצוע בני אנוש (באנגלית ובעברית).
קראו גם את הפוסטים הקודמים בסדרה: חלק 1; חלק 2; חלק 3.
בפוסט זה, הרביעי בסדרה, יחודד עוד ההבדל בין עריכת AI בעברית ובאנגלית, והפעם יוצגו ההבדלים לפי נושאי העריכה העיקריים.
5 הבדלים עיקריים בין עריכת AI בעברית ובאנגלית לפי נושאי עריכה
1# הבנת ההקשר
אנגלית: AI בדרך כלל מיומנת יותר בהבנת ההקשר של משפטים ובמתן הצעות בעלות ערך ומשקל בנוגע לניסוח מחדש, לבנייה מחדש של משפטים או לשיפור הסגנון.
עברית: AI מתקשה לעתים קרובות עם מבני משפטים מורכבים וקביעת המשמעות הנכונה של מילים או ביטויים על סמך הקשר. הדבר בעייתי במיוחד בכתיבה אקדמית, שבה בהירות ודיוק הם חיוניים ביותר.
2# תחביר וסדר מילים
אנגלית: סדר המילים היחסית קבוע באנגלית (נושא-פועל-מושא) מקל על AI בניתוח משפטים ואיתור שגיאות.
עברית: השפה העברית מאפשרת גמישות רבה יותר במבנה המשפט, מה שמקשה על AI לזהות שגיאות תחביריות או לנסח מחדש משפטים זורמים ונכונים דקדוקית.
3# נטייה והתאמה של פעלים
אנגלית: באנגלית הכללים הנוגעים לזמן הדקדוקי של פעלים וההתאמה בין הפועל לנושא הם פשוטים יותר, וצורות הפועל הקיימות מועטות יותר, ולכן בדרך כלל קל יותר לעריכה ושיפור בעבור ה-AI.
עברית: נטיית פעלים בעברית היא הרבה יותר מורכבת, יש בה נטיות רבות המשתנות בהתאם לזמן, למין ולמספר. AI מתקשה ליישם את הכללים הללו באופן עקבי, במיוחד בטקסטים מורכבים דוגמת האקדמיים.
4# ביטויים וניואנסים אידיומטיים
אנגלית: ל-AI יש הבנה טובה יותר של ביטויים אידיומטיים נפוצים, ולעתים קרובות היא יכולה לזהות מתי משתמשים בביטוי באופן מטפורי או מילולי.
עברית: ביטויים אידיומטיים בעברית, שלעתים קרובות נטועים בהקשר תרבותי או היסטורי, יכולים להיות מאתגרים בעבור AI בפירוש נכון שלהם. זה יכול להוביל לעריכות מביכות או לא נכונות שאינן תואמות את המשמעות שאליה התכוון הכותב.
5# סגנון אקדמי
אנגלית: AI טובה יותר באנגלית בהבנת הסגנון הרשמי-עיוני הנדרש בכתיבה אקדמית ובשמירה עליו, ומציעה הצעות שיכולות לשפר את הבהירות והזרימה של טקסטים אקדמיים.
עברית: בשעה ש-AI יכולה להתמודד עם כמה אלמנטים בסיסיים בסגנון כתיבה אקדמי בעברית, כגון שימוש בשפה רשמית-עיונית וציטוט ביבליוגרפי, היא עשויה להתקשות בשמירה על סגנון כתיבה אקדמי מלוטש ומגובש לאורך הטקסט, במיוחד בנוגע לרעיונות או טיעונים מורכבים.
לסיכום, עריכת AI בעברית מפגרת בהרבה בהשוואה ליכולות שלה באנגלית. סטודנטים, ובעיקר מאסטרנטים ודוקטורנטים, שכותבים בעברית, חייבים להכיר את המגבלות האלה.
בעוד שה-AI יכולה אולי לעזור בשלב הראשוני בתהליך העריכה, במיוחד בתיקון שגיאות טכניות, עורכים בני אנוש המומחים בשפה העברית, נותרים חיוניים להבטחת הדיוק הלשוני, סגנון הכתיבה האקדמי הנדרש והקוהרנטיות והבהירות של הטקסט.
עורכי לשון מקצועיים בני אנוש מצטיינים בביצוע עריכה המתאימה להקשר, תוך כדי הבטחת איכות ודיוק בכל היבטי הכתיבה האקדמית.
הפוסט הבא, החמישי בסדרה, יעסוק ב-5 יתרונות בולטים וייחודיים לעריכת לשון על ידי בן אנוש, שה-AI אינה מסוגלת להם כלל!
בינתיים, רוצים להגיע (סוף סוף) לרגע הגשת התזה או הדוקטורט רגועים ובטוחים לחלוטין שהעבודה שלכם מנוסחת למופת תוך שמירה על הסגנון הייחודי שלכם, משקפת את המחקר המצוין שעשיתם, כתובה לפי כללי הכתיבה האקדמית הנוקשים וחפה משגיאות?
