יש סטודנטים שנעזרים ב-AI (בינה מלאכותית) לצורך עריכת לשון ועריכת המקורות הביבליוגרפיים של העבודה האקדמית שכתבו.
האם זו הדרך הנכונה בעבורם שתשיג את התוצאה שלה הם מייחלים?
האם ה-AI יכולה להחליף את בן האנוש בתחום הספציפי הזה?
מהם החסרונות והיתרונות של כל שיטת עריכה?
בסדרת פוסטים זו אערוך השוואה תמציתית בין עריכת עבודות אקדמיות ומאמרים אקדמיים באמצעות AI ובין עריכתם באמצעות אנשי מקצוע בני אנוש (באנגלית ובעברית).
חשוב לציין כי שני הפוסטים הראשונים מתייחסים בעיקר לעריכה באנגלית, לא בעברית. בפוסט השלישי אתייחס להבדלים בין השפות שכן היכולות של ה-AI בשפה העברית מוגבלות בהרבה.
לכל שיטת עריכה (באמצעות AI ובאמצעות בן אנוש) יש יתרונות וחסרונות ברורים שחשוב להביא בחשבון כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בעבורכם, הסטודנטים.
בפוסט זה, הראשון בסדרה, אציין יתרונות וחסרונות של עריכת לשון ומקורות ביבליוגרפיים באמצעות AI.
עריכת לשון באמצעות AI
יתרונות:
- מהירה ויעילה: AI יכולה לעבד במהירות טקסטים בעלי נפח גדול, לכן היא מתאימה כשהדד ליין קרוב ולחוץ.
- עקבית: AI עוקבת אחר כללים מוגדרים מראש בשיטתיות, ומבטיחה אחידות בדקדוק, בפיסוק ובאיות לאורך הטקסט כולו.
- חסכונית: ככלל, כלי AI יכולים להיות ברי השגה יותר מהעסקת עורך אנושי מקצועי, במיוחד כשמדובר בנפח גדול של עבודה.
חסרונות:
- אינה מבינה את ההקשר: AI עשויה להתקשות בזיהוי הבדלים וניואנסים דקים ועדינים, ביטויים וניבים וטרמינולוגיה אקדמית ספציפית להקשר.
- מוגבלת לשגיאות שעל פני השטח: בעוד שה-AI בקיאה באיתור שגיאות דקדוק וכתיב, היא עלולה להחמיץ בעיות מבנה מורכבות או צורך בשיפורים בסגנון הכתיבה הדורשים שיקול דעת אנושי.
- אינה מסתגלת לסגנונות כתיבה מורכבים: כתיבה אקדמית דורשת לעתים קרובות סגנון ונוסח ספציפיים שה-AI לא קולטת במלואם, מה שמוביל לאי-דיוקים רבים בהצעות העריכה שלה.
עריכת מקורות ביבליוגרפיים באמצעות AI
יתרונות:
- מבצעת אוטומציה: כלי AI יכולים להפוך את העיצוב והבדיקה של ציטוטים ביבליוגרפיים לאוטומטיים לפי סגנונות ציטוט שונים (כמו APA, MLA), ולצמצם את המאמץ הידני של בן האנוש.
- מדייקת בעיצוב: שימוש ב-AI מבטיח שהציטוטים עומדים בקפדנות בכללי הפורמט שנקבעו.
- חוסכת זמן: שימוש ב-AI מפחית באופן ניכר את משך הזמן המושקע בבדיקה ידנית ותיקון המקורות.
חסרונות:
- מתקשה במקורות מורכבים: AI עשויה להתקשות במקורות ביבליוגרפיים מורכבים או בפורמטים חריגים של ציטוטים הדורשים פרשנות ושיפוט של בני אנוש.
- מאגרי המידע אינם שלמים: כלי AI מסתמכים על מאגרי מידע ליצירה ועריכה של מקורות ואזכורים, והם עלולים לטעות אם מקור אינו מזוהה או מקוטלג כראוי.
- מתקשה בהבנה קונטקסטואלית (של ההקשר): בדומה לעריכת לשון, ייתכן שה-AI לא תבין במלואו את ההקשר האקדמי שבו נעשה שימוש באזכורים, מה שעלול להוביל לציטוטים שגויים או לא נאותים.
מעולה, בפוסט הבא, השני בסדרה, אציין יתרונות וחסרונות של עריכת לשון ועריכת מקורות באמצעות בן אנוש מקצועי.
ובינתיים, אם אתם מאסטרנטים או דוקטורנטים, אתם מוזמנים להוריד בחינם מדריך מיוחד (לחצו על שם המדריך כדי להורידו):
