יש סטודנטים שנעזרים ב-AI (בינה מלאכותית) לצורך עריכת לשון ועריכת המקורות הביבליוגרפיים של העבודה האקדמית שכתבו.
האם זו הדרך הנכונה בעבורם שתשיג את התוצאה שלה הם מייחלים?
האם ה-AI יכולה להחליף את בן האנוש בתחום הספציפי הזה?
מהם החסרונות והיתרונות של כל שיטת עריכה?
בסדרת פוסטים זו אערוך השוואה תמציתית בין עריכת עבודות אקדמיות ומאמרים אקדמיים באמצעות AI ובין עריכתם באמצעות אנשי מקצוע בני אנוש (באנגלית ובעברית).
חשוב לציין כי שני הפוסטים הראשונים מתייחסים בעיקר לעריכה באנגלית, לא בעברית. בפוסט השלישי אתייחס להבדלים בין השפות שכן היכולות של ה-AI בשפה העברית מוגבלות בהרבה.
לכל שיטת עריכה (באמצעות AI ובאמצעות בן אנוש) יש יתרונות וחסרונות ברורים שחשוב להביא בחשבון כדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר בעבורכם, הסטודנטים.
בפוסט הקודם, הראשון בסדרה, ציינתי יתרונות וחסרונות של עריכת לשון ומקורות ביבליוגרפיים באמצעות AI. מוזמנים לקרוא אותו כאן אם פספסתם או רוצים להיזכר בו.
בפוסט זה, השני בסדרה, אציין יתרונות וחסרונות של עריכת לשון ועריכת מקורות באמצעות בן אנוש מקצועי.
עריכת לשון ועריכת מקורות של בן אנוש מקצועי
יתרונות:
- הבנה קונטקסטואלית (של ההקשר): עורכים מקצועיים בני אנוש מבינים את השיח, הסגנון והטרמינולוגיה האקדמיים, ולכן בעריכתם הם מבטיחים שהטקסט יהיה קוהרנטי ומתאים לקהל היעד.
- יכולת הסתגלות: עורכים מקצועיים בני אנוש יכולים להתאים את העריכה שלהם לצרכים הספציפיים של הכותב ולדרישות הדיסציפלינה האקדמית.
- הבטחת איכות: עורכים מקצועיים בני אנוש יכולים לספק משוב עם דקויות וניואנסים, להציע שיפורים ותיקונים הרבה מעבר לתחום הדקדוק והאיות, ובכללם שיפור המבנה, הבהירות והטיעונים.
חסרונות:
- זמן ארוך ועלות גבוהה: תהליך עריכה של בן אנוש מקצועי יכול להימשך זמן רב יותר ולהיות יקר יותר (מ-AI), במיוחד בעבור פרויקטים גדולים כעבודת תזה ודוקטורט.
- פוטנציאל להטיה או שגיאה: זה אמנם נדיר אך עורכים בני אנוש עשויים להכניס לעריכה הטיות סובייקטיביות או לפספס שגיאות, אם כי עורכים מקצועיים שואפים לדיוק ולניטרליות.
- זמינות מוגבלת: מציאת עורך מקצועי בן אנוש מיומן ואמין יכולה לפעמים להיות מאתגרת, במיוחד בעבור נושאים, דיסציפלינות או שפות אקדמיות מיוחדות.
לסיכום ביניים, בשני הפוסטים הראשונים בסדרה ראינו כי היתרונות הבולטים של ה-AI הם מהירות, עקביות וחסכוניות בעריכת לשון ומקורות, מה שהופך אותה לכלי עזר מתאים במשימות עריכה ועיצוב בסיסיות. עם זה, בכלי חסרים הבנת הדקויות, ההסתגלות והגמישות שאנשי מקצוע בני אנוש מספקים, במיוחד בטיפול בכתיבה אקדמית ובציטוטים אקדמיים מורכבים.
עורכי לשון מקצועיים בני אנוש מצטיינים בביצוע עריכה המתאימה להקשר, תוך כדי הבטחת איכות ודיוק בכל היבטי הכתיבה האקדמית.
על כן, בעוד שה-AI יכולה להשלים עריכה של בן אנוש באמצעות אוטומציה של משימות שגרתיות, המומחיות האנושית נותרה הכרחית בכל הנוגע לעבודות האקדמיות רחבות ההיקף ובעלות החשיבות הגדולה לעולם המחקר, כעבודות התזה והדוקטורט, במיוחד אלו הדורשות הבנה עמוקה של ההקשר וציטוטים מדויקים.
הפוסטים הבאים בסדרה יעסקו בהבדלים ביכולות העריכה של ה-AI בין עברית ובין אנגלית.
יהיה מעניין, מבטיחה!
ובינתיים, רוצים להגיע (סוף סוף) לרגע הגשת התזה או הדוקטורט רגועים ובטוחים לחלוטין שהעבודה שלכם מנוסחת למופת תוך שמירה על הסגנון הייחודי שלכם, משקפת את המחקר המצוין שעשיתם, כתובה לפי כללי הכתיבה האקדמית הנוקשים וחפה משגיאות?
