הכתיבה ככלי להחזרת שליטה בתוך כאוס

אחד הרגשות הקשים ביותר שרבים מרגישים מאז הטבח של ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה המתמשכת שבאה אחריו ועד היום, הוא תחושת חוסר שליטה.

ההחלטות התקבלו ומתקבלות מעל ראשנו, והחדשות השתנו ומשתנות בכל שעה. אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר, ולפעמים גם לא מה יקרה בעוד שעה. הגוף שלנו שרוי בדריכות מתמדת, הראש מלא בתסריטים ופחדים, ויש תחושה כבדה של חוסר שליטה במה שקורה לי, לאנשים שאני אוהבת ולמדינה האהובה.

 

תחושה של חוסר שליטה היא אחת הקשות שיש. זהו רגש מעיק שמתבטא גם בגוף בשינה פחות טובה, ריכוז מפוזר ותחושות של חרדה ומתח שמגיעות בגלים.

בתוך הכאוס המעיק הזה כתיבה יכולה לעזור מאוד. היא תעניק לכם אי קטן של שליטה.  אבל לא מדובר בשליטה על המציאות אלא בשליטה על הנרטיב שלכם, כלומר על האופן שבו אתם מספרים את מה שחוויתם וחווים. זו שליטה על מה שאתם בוחרים לתעד ועל מה שאתם בוחרים להשאיר לעצמכם. זו שליטה על סדר האירועים שהרגישו חסרי סדר לחלוטין.

 

אז איך בדיוק הכתיבה מחזירה תחושת שליטה?

 

1) הכתיבה עוזרת לארגן זיכרונות שמרגישים פרועים

בזמן טראומה הזיכרונות לא נחקקים אצלנו בציר זמן סדור, לוגי וכרונולוגי. הם מקוטעים, קופצים, מגיעים בפלאשבקים ומתערבבים עם מה שאנחנו מרגישים כרגע.

כשמעלים את הדברים על הכתב, גם בפשטות, הראש מתחיל להניח את החוויות במקומן.

נסו לכתוב רשימה של רגעים שאתם זוכרים מהתקופה או האירוע שאתם רוצים לתעד, בלי לדאוג לסדר כרונולוגי. פשוט כתבו אותם כמו שהם מגיעים. לאחר מכן, אם רוצים, אפשר לסדר אותם לפי זמן. לפעמים רק הכתיבה עצמה, בלי הסידור, כבר מרגיעה ונותנת תחושת שליטה.

 

2) הכתיבה מבדילה בין מה שקרה לכם לבין מה שאתם עשיתם

בתקופות של כאוס, קשה להבחין בין "מה עשיתי" לבין "מה נעשה לי". הכול מתערבב.

נסו לכתוב בשתי עמודות:

מצד ימין: "מה קרה לי / מה עבר עליי" (אירועים חיצוניים שלא שלטתם בהם).

מצד שמאל: "מה עשיתי / איך הגבתי" (הפעולות שלכם).

לפעמים ההפרדה הפשוטה הזאת חושפת משהו חשוב: עשיתם יותר ממה שחשבתם. הייתם שם בשביל מישהו. קיבלתם החלטות בתוך הבלאגן.

 

3) הכתיבה מעניקה לכם יכולת לבחור מה לספר

בזמן אמת לא הייתה לנו יכולת בחירה, והאירועים קרו בלי לשאול אותנו. לעומת זאת כשאנחנו יושבים לכתוב, אנחנו מחזיקים בעט, בוחרים מאיפה להתחיל, מה לכלול, באיזו מילה להשתמש. זו שליטה אמיתית.

משפטים שמחזירים תחושת שליטה ובחירה:

"בחרתי לכתוב על הרגע שבו…"

"מה שחשוב לי שייזכר הוא…"

"הדבר שאני רוצה שהמשפחה שלי תדע הוא…"

 

4) כתיבת נרטיב מנוגד לכאוס

בתוך הכאוס היו גם רגעים של חסד, עזרה, קרבה, אומץ, הומור, פשטות. לפעמים הרגעים האלה נבלעים בתוך הכבדות הגדולה.

כתבו רשימה של 5 דברים שקרו בתקופת המלחמה שלא היו קשורים לאסון: שיחה שחיזקה אתכם, ארוחה משפחתית, רגע של צחוק, עזרה ממישהו לא צפוי, משהו יפה שראיתם.

כתיבת נרטיב מנוגד לכאוס אינה מפחיתה מגודלו או מקומו של הכאב אלא מרחיבה את התמונה, הרי המציאות תמיד מורכבת.

 

5) כתבו על מה שלא לקחו מכם

כתבו: "מה המלחמה או האירוע לא לקחו ממני?" אולי את האמונה, ערך מסוים, תכונה, אהבה, זיכרון, ידע. כשכותבים על זה, מרגישים כמה דברים נשארו שלכם גם כשהכול סביבכם השתבש.

 

לסיכום, השליטה האמיתית והיחידה שיכולה להיות לכם, היא השליטה בסיפור שלכם. זה הרבה מאוד בתוך הכאוס שיש בחוץ בעולם ובמדינה, שעליו אין לכם שליטה.

 

📘 רוצה תהליך מסודר שיעזור לך להפוך את הזיכרונות לסיפור?

 

הכנתי עבורך מדריך חינמי:

 

4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק

 

עם צעדים פשוטים שיעזרו לך להתחיל, לארגן חומרים ולהתקדם בקצב נכון.

 

🟢 להורדת המדריך החינמי לחצו כאן.

 

לחיי סיפור חייך, דפנה.