וי"ו עיצורית היא האות וי"ו כשהיא לא משמשת תנועה אלא הוגים אותה עצמה (בצליל V או W). לפעמים יש לכתוב אותה פעם אחת, ולפעמים היא נכתבת פעמיים ברצף בתוך המילה.
מתי כך ומתי כך?
הנה הכללים ודוגמאות:
וי"ו עיצורית בראש המילה
כותבים אותה פעם אחת. למשל: ועדה, וילון, וידוי, ויכוח, ודאות, ואדי, וטרינר, ויזואלי, ויברציה, ויזה, ויסות, ויתור, ולד, וניל, ונדליזם, וסל, וקטור, ושט.
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- לשניהם נעשתה בדיקת ושט וקיבה ולא נתגלו כיב, היצרות או תפליט (exudate).
- היכולת של האומן לעשות שימוש ויזואלי נכון בטקסט היא הקובעת, ולא משנה אם זה טקסט תיאורטי, מאמר שנקרא בעיתון 'לאשה', צפייה במשחק כדורגל או סתם התבוננות טהורה.
וי"ו עיצורית בתוך המילה
כופלים אותה. למשל: תווך (תָּוֶךְ), תיווך (תִּוֵּךְ), מקווה (מִקְוֶה, מְקַוֶּה), ברווז, שרוול, נווה, אוושה, תקווה, תקוות־(תִּקְוַת־), זווית, תווית.
בכלל זה גם הווי"ו הבאה אחרי אותיות השימוש (מש"ה כל"ב). למשל: הוועד, בווידוי, לוורד (לְוֶרֶד), מווילנה. הוורד, בוועדה, לווילון, הווידוי, כוותיק (ואולם לאחר ו' החיבור אין כופלים את הווי"ו: וועדה [=וּוַעֲדָה], ווילון [=וּוִילוֹן]).
* כשיש מירכאות או גרשיים לפני הווי"ו היא אינה נכפלת: ה"וידוי".
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- בספר של יחזקאל דרור לא ימצא הקורא זווית ראייה סוציולוגית מעמיקה.
- בתקופה הקרובה תידרש הכנסת להכריע שוב בסוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים, ולקיים דיון בנושא על בסיס המלצות הוועדה הציבורית.
וי"ו עיצורית בסמיכות לווי"ו אחרת
אין כופלים אותה. למשל: וולגרי, וולונטרי, ווילון (וּוִילון), מכוון (מְכֻוָּן), מקווה (מְקֻוֶּה, מְקֻוָּה), תקוות (תִּקְווֹת), תיווך (תִּוּוּךְ), לצוות (לְצַוּוֹת), וולקן, שרוול.
* כשנוצר רצף של שלוש וי"וים או יותר, מומלץ לנקד את הווי"וים המציינות את התנועות. למשל: טוֹווֹת, מקוּווֹת (מְקֻוּוֹת), וּוווֹ (וּוָווֹ).
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- מממצאים אלו עולה שאיסור על גילוי מידע וולונטרי עשוי, במקרים מסוימים, להביא לשיפור הדיווחים לציבור המשקיעים ולהקטנת אי-ההסכמה ביניהם.
- השימוש הסטנדרטי במושג ריבונות מכיל בתוכו את ההכרה בכוח לצוות ולכפות.
וי"ו עיצורית בסוף המילה
כותבים אותה פעם אחת. למשל: שלו (שָׁלֵו), כסלו, לָאו, צו, קו, וו, תו.
- בשמות האותיות ו' ות' נכתבת יו"ד לפני הווי"ו: וי"ו, תי"ו (גם ברבים: וי"וים, תי"וים).
- בכינוי הנסתר לשם ברבים או למילת יחס הנוטה על דרך הרבים, באה יו"ד לפני הווי"ו (כחלק ממבנה המילה): בניו, לפניו. כך גם בכינוי המצטרף לסיומת ־וֹת, כגון בנותיו.
- כותבים יו"ד לפני וי"ו בסוף המילים האלה: יחדיו, סתיו, סטָיו, עכשיו, ענָיו, שְׂלָיו (אבל סתווי, עכשוויים, שׂלווים).
דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
- המאמר מניח לראשונה מסגרת רעיונית של טמפורליות לניתוח הסדרת ההורות מכוח צו ההורות הפסיקתי.
- נוכל לומר על אדם שהוא ענָיו רק כאשר יש לו על מה להיות עניו, וככל שאין לו, דהיינו שהישגיו וכישוריו דלים, אין הוא יכול להיות עניו.
רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?
היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה.
