בעולם האקדמי יושרה היא ערך יסוד. שירותי עריכה מקצועית יכולים לשפר באופן משמעותי את איכות הכתיבה האקדמית, אך ישנם קווים אדומים שאסור לחצות. כאשר מתעלמים מהגבולות הללו, מה שנתפס כתמיכה לגיטימית עלול להפוך להפרה אתית חמורה.
בפוסט זה אסקור 5 מקרים שבהם השימוש בשירותי עריכה הופך ללא אתי, אסביר מדוע זה בעייתי ואחדד את הגבולות שבין תמיכה לגיטימית להפרת כללים.
אז מתי לא אתי להשתמש בשירותי עריכה מקצועית?
ב-5 מקרים אלו:
1# כאשר העריכה הופכת לכתיבה בשכר (סופר צללים, Ghostwriting).
כאשר שוכרים מישהו לכתוב מחדש פרקים שלמים, לנסח טיעונים או לכתוב תוכן מקורי בשמכם, מדובר בהפרה אתית ברורה. עבודת תזה או דוקטורט אמורה לשקף את המחקר והחשיבה העצמאית שלכם. ברגע שעורך עובר מתיקוני לשון וניסוח לכתיבה של תוכן ממש, נוצר טשטוש בין עורך למחבר.
🛑 דוגמה: בקשה מהעורך "לכתוב את פרק הדיון לפי התוצאות שצירפתי" אינה אתית. עורך אתי יכול לשפר ניסוח של פרק שכתבתם אך לא ליצור אותו במקומכם.
2# כאשר יש הטעיה לגבי זהות הכותב.
הגשת עבודה אקדמית הכוללת תרומות מהותיות של אדם אחר בלי לציין זאת, נחשבת לרמאות אקדמית. בעוד שמשוב קטן ממנחה או עמית מתקבל על הדעת, כתיבה של ממש או עיבוד משמעותי על ידי אחר, ללא גילוי נאות, מטעה את המוסד האקדמי לגבי הזהות של מחבר העבודה.
🛑 מדוע זה חמור: תארים אקדמיים ניתנים לפי מאמץ אישי. אם חלק ניכר מהטקסט לא נכתב או גובש על ידי הסטודנט, ערכו האקדמי של המסמך מתערער.
3# כאשר העריכה משנה את המחקר או מוסיפה תוכן חדש.
עורך מקצועי לא אמור להוסיף מקורות ביבליוגרפיים שלא השתמשתם בהם, לשנות את תוצאות המחקר או לעוות את המסקנות. כל שינוי כזה פוגע באמינות המחקר ועלול להיחשב זיוף או הטעיה.
🛑 דוגמה: בקשה מעורך "להוסיף לטיעון שלי מקורות תומכים" שלא קראתם בעצמכם, אינה אתית. עורך רשאי לעזור בסידור ועריכה של רשימת המקורות לפי כללי הציטוט הנדרשים (APA ,MLA, שיקגו וכדומה), אך לא להמציא או להוסיף מקורות במקומכם.
4# כאשר מסתירים את השימוש בעריכה במקום שבו נדרש גילוי.
ישנם מוסדות אקדמיים שמבקשים מהסטודנט לציין אם קיבל סיוע בעריכה. אם הסטודנט מסתיר זאת, מדובר בהפרת נהלים. שקיפות מגנה עליכם כשם שהיא מגנה על המוסד.
🛑 טיפ: בדקו את מדיניות האוניברסיטה שלכם בנוגע לשימוש בעריכה מקצועית. אם אינכם בטוחים, התייעצו עם המנחה.
5# כאשר העריכה נועדה לעקוף את תהליך הלמידה.
כתיבת התזה או הדוקטורט היא תהליך שמטרתו לפתח כישורי חשיבה ביקורתית, ניתוח וניסוח אקדמי. אם הסטודנט נעזר בעריכה באופן שמונע ממנו להתנסות וללמוד, הוא פוגע בעצמו. שימוש מופרז בשירותי עריכה אינו רק בעייתי אתית אלא גם מחליש את היכולות האקדמיות של הסטודנט בעתיד.
🛑 תזכורת: תזה מלוטשת היא הישג חשוב, אך לא פחות חשוב הוא תהליך הכתיבה שהוביל אליה.
סיכום: שמירה על גבולות מגינה עליכם.
עריכה מקצועית, כאשר היא נעשית בצורה אתית, מחזקת את יכולת ההבעה והבהירות של העבודה האקדמית. אולם ברגע שהשירות הופך לכתיבה בשכר, להטעיה או לשכתוב תוכני, מדובר בהפרת יושרה אקדמית שעלולה לפגוע בעתידכם האקדמי. שמירה על הגבולות הללו מבטיחה שהתואר שתזכו לו יהיה אמיתי וישמור על האמון שמערכת ההשכלה הגבוהה נותנת לבוגרים שלה.
בפוסט הבא, השביעי בסדרה, אעסוק בשאלה: איך בוחרים עורך אתי? אילו שאלות כדאי לשאול לפני שמחליטים?
רוצים להגיע (סוף סוף) לרגע הגשת התזה או הדוקטורט רגועים ובטוחים לחלוטין שהעבודה שלכם מנוסחת למופת תוך שמירה על הסגנון הייחודי שלכם, משקפת את המחקר המצוין שעשיתם, כתובה לפי כללי הכתיבה האקדמית הנוקשים וחפה משגיאות?
רוצים לקבל הצעת מחיר? לקבל דוגמת עריכה מקצועית בחינם?
לחצו כאן וצרו איתנו קשר (מבטיחים לחזור אליכם בתוך 24 שעות).
פספסת את הפוסטים הקודמים בסדרה? הכול בסדר, הנה הם:
על אתיקה אקדמית ועריכת תזה ודוקטורט [חלק 1]
על אתיקה אקדמית ועריכת תזה ודוקטורט [חלק 2]
על אתיקה אקדמית ועריכת תזה ודוקטורט [חלק 3]
