אצל רוב הסטודנטים, ובייחוד מאסטרנטים ודוקטורנטים, השפה האנגלית הופכת לשפה המרכזית שבה הם קוראים וחושבים. כתוצאה מכך כשהם ניגשים לכתוב בעברית, לא פעם המשפטים נשמעים לא טבעיים ולא זורמים.
זה קורה כי המבנים, הביטויים ואפילו סדר המילים נשאבים או מועתקים ישירות מהאנגלית. העניין הוא שזו אינה טעות "טכנית" אלא בעיה שפוגעת בבהירות, בזרימה ובמקצועיות של העבודה האקדמית.
בסדרת הפוסטים הזאת אציג כמה וכמה טעויות תרגום נפוצות מאנגלית לעברית ואציע להן ניסוחים בהירים ונכונים יותר בעברית.
נמשיך בעוד 3 טעויות:
טעות 4: "לכתוב על" = Write about
המשפט המתורגם מאנגלית:
בפרק זה אני כותב על תפיסות מגדר בקרב בני נוער.
ניסוח מדויק יותר:
בפרק זה אני דן בתפיסות מגדר בקרב בני נוער.
או:
בפרק זה נבחנות תפיסות מגדר בקרב בני נוער.
"לכתוב על" נשמע יומיומי ופחות מתאים לכתיבה אקדמית, שבה נרצה לנסח במונחים מדויקים יותר כגון "לבחון", "לנתח", "לעסוק ב-" או "לדון ב-".
טעות 5: "חווה" = Experience
המשפט המתורגם מאנגלית:
המשתתפים חוו קשיים בתהליך המעבר.
ניסוח מדויק יותר:
המשתתפים התקשו בתהליך המעבר.
או:
המשתתפים התמודדו עם קשיים בתהליך המעבר.
המילה "חווה" תקינה, אך לעיתים נשמעת מתורגמת מדי ואינה מדויקת. בעברית עדיף לתאר את הפעולה עצמה או את הרגש ולא את "החוויה" כישות כללית.
טעות 6: "נקודת מבט" = Point of view
המשפט המתורגם מאנגלית:
המאמר נכתב מנקודת מבט פמיניסטית.
ניסוח מדויק יותר:
המאמר נכתב מגישה פמיניסטית.
או:
המאמר מציג היבט פמיניסטי של הסוגיה.
"נקודת מבט" אינה טעות, אבל כשמשתמשים בה שוב ושוב, היא נשמעת כמו תרגום ישיר. עדיף לגוון במילים: "גישה", "היבט", "עמדה" או "כיוון מחשבתי".
עריכה לשונית זה לא מותרות – זו הבהירות של עבודת התזה או הדוקטורט שלך!
אם גם אתם כותבים תזה או דוקטורט, ושמתם לב שהעברית שלכם "מתרגמת" מאנגלית, נשמח לעזור בעריכת הטקסט כך שיהיה זורם וברור.
אנחנו מציעים עריכה לשונית מדויקת, אקדמית ורגישה לסגנון שלכם.
שלחו לנו הודעה ונדייק יחד את הטקסט שלכם.
