איך כותבים נוהל וצומת ברבים ובסמיכות?

התנועה o שבצורת היחיד במשקל פֹּעֶל אינה נשמרת בצורת הרבים. צורת הרבים הרגילה של המילים במשקל זה היא פְּעָלִים.

דוגמאות:
כֹּתֶל, צֹמֶת, צֹרֶךְ, גֹּבַהּ, רֹבַע, גֹּדֶל, אֹרֶךְ = כְּתָלִים, צְמָתִים, צְרָכִים, גְּבָהִים, רְבָעִים, גְּדָלִים, אֳרָכִים (אין שווא באות גרונית)
נֹהַל, נֹהַג (יש פתח במקום סגול בגלל הה"א הגרונית) = נְהָלִים, נְהָגִים.

 

אבל מה קורה בנסמך (רבים) בצירוף סמיכות?

בצורות הנסמך (המילה הראשונה בצירוף סמיכות) של המילים כְּתָלִים, צְמָתִים ודומיהן האות הראשונה מנוקדת בדרך כלל בקמץ קטן (שנהגה כתנועת o).

 

דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
כָּתְלֵי־ kotley – כותלי- (ולא: כתלי-/כְתָלי-)
למשל: המאמר עוסק באחריותם המקצועית של עורכי-דין בין כותלי בית-המשפט.

 

צָמְתֵי־ tsomtey – צומתי- (ולא: צמתי-/צְמָתי-)
למשל: מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין האופן שבו מסופר סיפור החיים באמצעות צומתי חיים לבין רמת הרווחה הסובייקטיבית שהנה מדד לזקנה מוצלחת.

 

צָרְכֵי־ tsorchey – צורכי- (ולא: צרכי-/צְרָכי-)
למשל: מפעלי הבנייה של הורדוס — צורכי הממלכה או צורך אישי?

 

גָּבְהֵי־ govhey – גובהי- (ולא: גבהי-/גְבָהי-)
למשל: ההפרדה המושגת מגבירה את הדיוק בהגדרת המרכיבים המוזיקליים, כגון גובהי הצלילים, גודלי המרווחים והמקצבים.

 

רָבְעֵי־ rov-ey – רובעי- (ולא: רבעי-/רְבָעי-)
למשל: לצד אזורים מעורבים אלה צמחו מחד גיסא, רובעי מגורים מהודרים ושקטים, ומאידך גיסא, שכונות עוני צפופות ביותר ומבנים ארעיים אשר בחלקם נותרו עומדים על כנם עשרות בשנים.

 

גָּדְלֵי- godley – גודלי- (ולא: גדלי-/גְדָלי-)
למשל: בשונה משירותים ציבוריים אחרים, כמו חינוך, בריאות או ספורט, לשטחים פתוחים אין גודלי סף כניסה של אוכלוסייה.

 

ומה בנוגע לצורות הנסמך של נְהָלִים ונְהָגִים?

במילים אלו במקום שווא בא חטף קמץ בגלל ההגה הגרוני ה"א.

נָהֳלֵי- noholey – נוהלי (עבודה) (ולא: נהלי-/נְהָלי-)
נָהֳגֵי- nohogey – נוהגי (לבוש) (ולא: נהגי-/נְהָגי-)

 

דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
• בקיבוץ נקבעו נוהלי עבודה עצמאיים, בלתי תלויים, שאינם נוגדים את החוקים, התקנונים וההוראות בחוק המדינה.
• הכותבת מבקשת להסיט את נקודת המבט שממנה נקרא הסיפור – נקודת מבט פמיניסטית ביקורתית על נוהגי שעבוד מסורתיים – ואף להרחיב אותה.

 

בנטיית הרבים רוב הצורות פותחות בשווא, כגון נְהָליי, נְהָליו, צְרָכינו, נְהָגיה, גְדָליו, כְתָליו.

 

דוגמאות מטקסטים אקדמיים:
• המקרה הישראלי-פלסטיני אינו עומד באף אחד מתנאים אלה ולפיכך בניסיון לחקור ולתבוע את ישראל מפרה התובעת את נהליו וחוקיו של בית הדין עצמו.
• באיזו מידה אנו מספקים את צרכינו בהשקעות ובתצרוכת על-ידי ייצור ושירותים עצמיים והכנסות מיצוא, בלי להזדקק לשם כך לעזרה כספית מחוץ-לארץ.

 

בכינויי הנוכחים והנסתרים יש קמץ קטן: נָהֳלֵיהֶם (בלי ניקוד: נוהליהם), נָהֳגֵיכֶם (בלי ניקוד: נוהגיכם), צָמְתיהם.

 

רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?

היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה.