באילו מקרים נדרשים לסכם מאמר אקדמי?
• כשמדובר במטלה אקדמית שבה אתם נדרשים להראות שהבנתם את החומר.
• כשאתם רוצים להבין היטב את המאמר שקראתם, ולזכור אותו.
• כדי לתת סקירה כללית של עבודתם של חוקרים אחרים לפרק סקירת הספרות.
• כדי להראות כיצד רעיונות של חוקר מסוים תומכים בטיעונים שלך במחקר שכתבת.
• כשתרצו להביא טענות-נגד לרעיונות החוקר.
• כשתרצו לכווץ מידע רב לעיקר שבו.
בכל מקרה, מטרת הסיכום היא להסביר בבהירות את הטקסט המקורי.
מהו סיכום מצוין?
• מצמצם מידע רב לכדי טקסט מרוכז – קצר בהרבה מהמקור.
• מסביר את כל המושגים והנקודות העיקריים של טקסט המקור.
• כתוב בסגנון הייחודי של הכותב.
• מועבר באופן ברור ותמציתי.
• קל וידידותי לקריאה.
• לא כולל ביקורת על המקור או ניתוח שלו – הסיכום אמור לספק תיאור ברור, אובייקטיבי ומדויק של המידע והרעיונות החשובים ביותר שבמקור.
אז איך כותבים סיכום מצוין?
שלב 1: קוראים את המאמר ומזהים את הנושאים העיקריים
ככלל, כדאי לקרוא את המאמר יותר מפעם אחת כדי לוודא שהבנתם אותו היטב.
איך מזהים את נושאי המאמר העיקריים בזמן הקריאה?
• קוראים את "תקציר" המאמר שהוא הסיכום של המחבר עצמו את עבודתו.
• שימו לב לחלוקה לפרקים – לכותרות הראשיות ולכותרות משנה של כל פרק – זהו הנושא של כל חלק וחלק.
• קראו את פרק המבוא ואת פרק המסקנות ביחד והשוו ביניהם: מה התכוון המחבר לעשות ומה הייתה התוצאה?
שלב 2: מחלקים את המאמר לחלקים קטנים, מזהים ומסמנים נקודות מפתח
• כותבים מילה או צירוף בשוליים לצד כל פסקה, המתארים את תוכן הפסקה. לאחר מכן תוכלו לראות במבט חטוף במה כל חלק במאמר מתמקד. אם כמה פסקאות עוסקות בנושאים דומים או קשורים, אפשר לקבץ אותן יחד.
• עוברים על כל חלק ובוחרים את הנקודות החשובות ביותר שלו. מה הקוראים שלכם צריכים לדעת כדי להבין את הטיעון הכללי או המסקנה של המאמר?
זכרו שסיכום אינו כרוך בכתיבת פרפרזה על כל פסקה ופסקה במאמר. המטרה שלכם היא לחלץ את הנקודות העיקריות ולהשאיר בחוץ חומר רקע או פרטים משלימים.
להלן כמה שאלות פשוטות שאפשר לשאול כדי לזהות את נקודות המפתח בכל פרק ופרק במאמר אקדמי (שמחולק לפרקים המקובלים):
מבוא:
• מהי שאלת המחקר או הבעיה שבה דנים?
• מהן השערות המחקר?
שיטות:
• איזה סוג מחקר נעשה?
• כיצד נאספו ונותחו הנתונים?
תוצאות:
• מה היו הממצאים החשובים ביותר?
• האם ההשערות נתמכו?
דיון/מסקנות:
• מהי התשובה הכוללת לשאלת המחקר?
• כיצד מסביר המחבר את התוצאות הללו?
• מהן ההשלכות של התוצאות?
• האם יש מגבלות חשובות?
• האם יש המלצות מפתח?
אם המאמר מחולק לפרקים שונים מהנ"ל, תצטרכו ככל הנראה לעבוד קשה יותר ולזהות בעצמכם את הנקודות החשובות ביותר שיש להעביר לקוראים כדי שיבינו את טיעוני המאמר. יש לשים לב במיוחד לטענת המחקר (הטענה המרכזית שהכותב רוצה שנקבל, המופיעה בדרך כלל במבוא) ולמשפטי המפתח (הרעיון המרכזי) בכל פסקה.
שלב 3: כותבים את הסיכום במילים שלכם
כדי להימנע מגניבה ספרותית ולהראות שהבנתם את המאמר, חייבים לנסח מחדש את הרעיונות של המחבר ובמילים שלכם. אין להעתיק ולהדביק חלקים מהמאמר, אפילו לא רק משפט או שניים, ולהציג אותו כאילו הוא מקורי שלכם.
הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להניח את המאמר בצד ולכתוב במילים שלכם את מה שהבנתם מנקודות המפתח שהציג המחבר.
אם זה אפשרי, המשפט הראשון בסיכום שלכם צריך לסכם את המאמר. המשך הסיכום צריך לכסות כמה מהמושגים המרכזיים המשמשים לתמיכה בהנחת היסוד (התזה, הטענה). כתבו סיכום קצר ותמציתי ככל האפשר; השאירו בחוץ פרטים ודוגמאות חסרות חשיבות; אל תשכחו לקשר בין המשפטים כדי שיתקבל טקסט קוהרנטי וברור.
איך תדעו אם הסיכום שכתבתם מצוין?
הנה 9 קריטריונים לבקרת איכות הסיכום:
א. היקף – הסיכום שלכם אינו עולה בהיקפו על כשליש מהמקור.
ב. הבנה – אתם מבינים את כל מה שכתבתם בסיכום. אם יש משפטים שלא ברור לְמה התכוונתם או לְמה הם קשורים, שפרו אותם.
ג. עיקרי הדברים – בסיכום שלכם נמצאים עיקרי הדברים.
ד. ארגון וקוהרנטיות – הסיכום מאורגן בצורה ברורה וקוהרנטית. המשפטים והפסקאות מקושרים במילות קישור.
ה. כתיב ופיסוק – בסיכום אין שגיאות כתיב והקלדה; המושגים שמופיעים במקור, כתובים נכון; המשפטים מפוסקים כהלכה.
ו. מבנה ידידותי לקורא – הסיכום מחולק לכותרות ולפסקאות שמקלות את הקריאה שלו.
ז. שימוש בלשון המקור – ציטוטים ישירים מהמקור שמתם בתוך מירכאות וציינתם את פרטי המקור לפי הכללים.
ח. פרפראזה אישית – כשניסחתם את רעיונות המחבר במילים שלכם, הניסוח אינו דומה מדיי לניסוח במקור.
ט. פרפראזה מדייקת – כשניסחתם את רעיונות המחבר במילים שלכם, לא שיניתם את כוונתו של המחבר.
איך נמנעים מגניבה ספרותית ומפנים למקור בבירור?
כאמור, כשדנים ברעיונות של חוקר אחר, לקוראים צריך להיות ברור שאתם מצטטים את הרעיונות שלו ולא שלכם.
הנה 5 טיפים איך לעשות זאת נכון וברור:
א. מפנים אל פרטי המחבר ומאמרו בפעם הראשונה שהוא מוצג, לפי כללי הציטוט הנדרשים. (APA, MLA, שיקגו, משפטים וכו').
ב. הוסיפו את מספר העמוד במקור, שבו נמצא המידע שאתם דנים בו (לפי כללי הציטוט הנדרשים).
ג. ממשיכים להפנות למחבר בכל פעם שאתם עוסקים ברעיונות שלו ולא שלכם, אם זה באמצעות ציון מפורש של שם משפחתו או באמצעות כינוי (הוא/היא) או באמצעות פועל שמכוון אליו. (פירוט על כך בסעיף הבא)
ד. בעניין הפעלים המכוונים אל המחבר, מומלץ לגוון בהם לפי הבנתכם את כוונתו – לכל מילה תהיה נימה משלה, שתעזור לקוראים להבין את הדרך שבה ניתחתם את המאמר. לדוגמה: [המחבר] אומר, טוען, מסיק, מסביר, חושב, מציין, מתבונן, דן, עומד על כך, מוכיח, מציע, מזכיר, מציג, מגדיר, מראה, מצביע, מנתח, מודה, מזהה, עונה, מתנגד, מבין, עוזר לנו להבין, מעיר, מגיב, מדגיש, יוצר את הרושם, קובע, מפרט, מאיר, חולק על, רומז.
ה. כותבים את המילים "המאמר" או "הספר" כשאתם מכוונים למקור.
לנוחותכם, הנה תמצית תהליך הכתיבה של סיכום מאמר אקדמי:
• קראו את המאמר בגרסה המודפסת שלו (על נייר) או באמצעות תוכנת מחשב שמאפשרת להוסיף לו הערות.
• הדגישו את משפט/י הנושא של כל פסקה. (אם אין משפט נושא, כתבו סיכום של הנקודה העיקרית שמוצגת בפסקה.)
• כתבו את משפט/י הנושא במילים שלכם בשולי הדף או במקום אחר.
• כשתסיימו את המאמר כולו, קראו את כל משפטי הנושא שסימנתם או כתבתם.
• כתבו מחדש בדף נקי את הרעיונות העיקריים האלה במילים שלכם.
• השתמשו במשפטים ברורים ושלמים ובמילות קישור מתאימות ביניהם.
• השמיטו מידע לא חשוב.
• ודאו שאינכם משתמשים באותם מילים, צירופים וסדר משפטים כמו במקור.
• ציינו את פרטי המאמר והמחבר לפי כללי הציטוט הביבליוגרפי הנדרשים.
• הסיכום שלכם צריך להיות קצר ותמציתי ככל האפשר.
ולסיום, בשורה התחתונה – מטרתכם לזקק את המאמר עד לטיעונים העיקריים התומכים בו, ולהשמיט את כל השאר!
בהצלחה!
