בהירות וחד-משמעות בטקסט האקדמי חשובה ביותר, ויש להימנע מכתיבת משפטים מבלבלים ומעורפלים. אי-בהירות במשפט יכולה להיווצר בדרכים שונות מסיבות שונות. בפוסט זה תוסבר בקצרה אחת מהן, אשר חוזרת על עצמה שוב ושוב בלי שהכותב שם לב לכך.
מדובר במשפטים שנוסף בהם שם תואר (מילה המתארת שם עצם כלשהו: יפה, קטן), שם מספר (מילה המציינת מספר: אחת, שנים עשר) וכדומה לסמיכות (צירוף של שני שמות עצם או יותר בלי חציצה של מילת קישור ביניהם: כלבת המשפחה, מאכלי החג).
דבר זה פותח פתח לטעות ולאי-בהירות, שיכול לבלבל את הקורא ואף לעצבן אותו.
דוגמאות:
נאום הנשיא ההיסטורי השפיע על מיליוני אנשים.
"נאום הנשיא" הוא צירוף סמיכות, והמילה "היסטורי" היא שם תואר.
ומהי אי-הבהירות במשפט?
לא ברור במשפט אם שם התואר "היסטורי" מתייחס ל"נאום" או ל"נשיא". כלומר לא ברור אם הנאום היסטורי או הנשיא היסטורי.
אגב, אי-הבהירות מתרחשת כיוון שבמקרה שם התואר ושמות העצם שמרכיבים את הסמיכות, כולם ממין זכר, יחיד.
אז כיצד נהפוך את המשפט לברור יותר וחד-משמעי?
כדי למנוע אי-בהירות נוהגים לפרק את הסמיכות באמצעות מילת היחס "של".
אם התכוונת לומר שהנאום היסטורי – יש לכתוב: הנאום ההיסטורי של הנשיא… או נאומו ההיסטורי של הנשיא…
ואם התכוונת לומר שהנשיא היסטורי – יש לכתוב: הנאום של הנשיא ההיסטורי…
דוגמה עם שם המספר:
מחקר החוקר הראשון נמשך חמש עשרה שנים.
"מחקר החוקר" הוא צירוף סמיכות, והמילה "הראשון" היא שם מספר.
במשפט זה לא ברור אם מדובר במחקרו הראשון של החוקר או במחקר של החוקר הראשון ברשימה.
אם הכוונה למחקר הראשון – יש לכתוב: מחקרו הראשון של החוקר נמשך…
אם הכוונה לחוקר הראשון – יש לכתוב: מחקרו של החוקר הראשון נמשך…
וגם דוגמה משעשעת אחת:
עדויות הנשים כבדות המשקל נאספו וקובצו בספר.
עדויות הנשים = סמיכות; כבדות משקל = שם תואר
אז האם העדויות כבדות משקל או שמא הנשים הן?
להבהרת הכוונה יש לכתוב:
העדויות של הנשים כבדות המשקל נאספו…
או:
עדויותיהן כבדות המשקל של הנשים נאספו…
בהצלחה בהבהרת כוונתך בטקסט האקדמי שלך!!!
רוצה לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלך?
היכנס לכאן וקבל אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתך
