"כמה עמודים יש בטקסט שלך?" זו השאלה הראשונה שרוב הכותבים מצפים לשמוע ממני, ולכן הם מופתעים כשאני שואלת דווקא כמה מילים יש בו.
לא מזמן פנתה אליי כותבת שרצתה עריכת לשון לטקסט שכתבה, וכשהסברתי לה שהמחיר נקבע לפי מספר המילים בטיוטה, היא ענתה בכעס שזה נשמע לה הזוי ולא הוגן. האמת? אני מבינה אותה לגמרי. זה באמת נשמע מוזר שמישהו עומד וסופר כל "את" ו"של" ומתעסק ב"קטנות". העניין הוא שספירת עמודים היא שיטה מטעה מאוד כי שני טקסטים שנראים באותו אורך על המסך יכולים להכיל מספר שונה לגמרי של מילים, ומה שאנחנו עורכים הוא המילים שכתבתם ולא העמודים שהן תופסות.
עמוד הוא יחידה גמישה מדי
מאחורי התמחור לפי מילים עומד היגיון פשוט שנועד בראש ובראשונה לשמור עליכם. קחו טקסט אחד ושחקו בו קצת בוורד (WORD): הגדילו את הגופן, הרחיבו את השוליים, הוסיפו רווח בין השורות, צרו פסקאות מרובות, ופתאום שני עמודים הופכים לחמישה. הטקסט לא השתנה במילה אחת, והעבודה של העורכת עליו נשארה בדיוק אותה עבודה, אבל אם הייתי מתמחרת לפי עמודים, המחיר היה עולה פי שניים או יותר. מספר המילים, לעומת זאת, אינו משתנה בגלל ענייני עימוד ועיצוב. הוא משקף באמת את כמות הטקסט שצריך לקרוא, לבחון ולתקן.
כך תדעו את המחיר מראש, בלי הפתעות
אפשרות אחרת הייתה לתמחר לפי שעות עבודה, אבל אז לא הייתם יודעים מראש כמה תשלמו, והמחיר היה תלוי בקצב העבודה של העורכת. כשהמחיר נקבע לפי מילים, אתם יכולים לחשב אותו בעצמכם עוד לפני שפניתם אליי: וורד מציג את מספר המילים בשורה התחתונה של המסך, והמספר הזה הוא אותו מספר שאני רואה. אין כאן הערכות ואין הפתעות בסוף הדרך.
ובכל זאת, מי שמציץ במחירון שלי רואה שהמחיר לא מופיע לכל מילה בודדת אלא לכל 250 מילים, יחידה שבמחירונים של עורכים רבים נקראת גם "עמוד". כאן בדיוק מתחיל הבלבול.
למה דווקא 250 מילים?
אודה שגם אותי זה הפתיע בתחילת דרכי. יחידת החישוב של 250 מילים היא שריד מתקופת מכונת הכתיבה. אז, בעולם ההוצאה לאור נהגו להקליד כתבי יד ברווח כפול, בגופן אחיד, 25 שורות בעמוד וכעשר מילים בשורה, וכך נולד "העמוד התקני" של 250 מילים. מכונות הכתיבה נעלמו מזמן, אבל יחידת המידה נשארה. חשוב לדעת שזה איננו העמוד שאתם רואים בוורד: בעמוד וורד רגיל, ברווח של שורה אחת, נכנסות בדרך כלל הרבה יותר מ-250 מילים. לכן, כשאתם רוצים להעריך את המחיר, אל תספרו עמודים. בדקו מהו מספר המילים וחלקו אותו ב-250.
אז למה לא פשוט לתמחר לפי מילה?
באמת שקלתי את זה, אך בחרתי להישאר עם יחידה של 250 מילים משתי סיבות. הראשונה היא שזו השיטה המקובלת אצל רוב העורכים בישראל, כך שאם תרצו להשוות בין כמה הצעות מחיר, תוכלו לעשות זאת בקלות. השנייה היא שמחיר של כמה עשרות שקלים ליחידה ברור ונוח הרבה יותר ממחיר של אגורות בודדות למילה, שקשה לדמיין מה הוא אומר על המחיר הכולל.
דוגמה קטנה: עבודה סמינריונית של 5,000 מילים היא 20 יחידות של 250 מילים. בתעריף שבין 65 ל-90 ₪ ליחידה, עלות העריכה תנוע בין 1,300 ל-1,800 ₪.
ולמה יש טווח מחירים?
כי לא כל 250 מילים דורשות אותה עבודה. טקסט שכתוב בעברית רהוטה וזקוק בעיקר לליטוש ולתיקוני פיסוק, דורש פחות זמן ומאמץ מטקסט רווי משפטים ארוכים ומסורבלים ומונחים שצריך להאחיד לאורך הטקסט, או מטקסט שנכתב על ידי מי שעברית איננה שפת האם שלו. גם לוח הזמנים משפיע: עבודה דחופה מחייבת להקדיש לה ימים ולילות. כדי שתדעו בדיוק איפה הטקסט שלכם נמצא בטווח, אנחנו עורכים לכל פונה דוגמה קצרה ללא עלות, ועל בסיסה אני שולחת הצעת מחיר מדויקת.
בסופו של דבר, התמחור לפי מילים הוא הדרך ההוגנת והשקופה ביותר שאני מכירה: אתם משלמים על הטקסט שלכם, לא על הגופן, לא על השוליים ולא על קצב העבודה שלנו.
רוצים לדעת כמה תעלה העריכה של הטקסט שלכם? עבודה סמינריונית? תזה? סיפור חיים? ספר זיכרונות?
שלחו לי את הטיוטה, ותקבלו דוגמת עריכה חינם והצעת מחיר מדויקת.
דפנה.
