איך לכתוב סיפור חיים שמחזק גם אחרים

כשאנחנו חושבים על סיפור החיים שלנו, על תיעוד אירועים, על כתיבת חוויות שעברנו בחיים, הדחף הראשון הוא לפרוק ולתעד בשביל עצמנו. וזה נכון לגמרי. אבל לפעמים מגיע רגע שבו עולה מחשבה אחרת: "אולי מה שעברתי יכול לעזור גם למישהו אחר. אולי הסיפור שלי יכול לחזק מישהו שעובר משהו דומה."

המחשבה הזאת יפה ומשמעותית, ויחד עם זאת היא מביאה איתה לחץ. "איך כותבים סיפור שמעצים אנשים אחרים? מה הופך סיפור אישי לכזה שמחזק אחרים? ואם הסיפור שלי כבד ועצוב, האם הוא בכלל יכול לעשות את זה?"

התשובה הקצרה היא "כן", וכדי להשיג את זה אין שום צורך להוסיף לסיפור שלכם תקווה מלאכותית או לסיים אותו עם מסר שמח שלא מרגיש אמיתי. סיפור אנושי ואמיתי, שמספר מה עבר עלינו ואיך המשכנו, מחזק אחרים מעצם קיומו.

 

אז איך כותבים סיפור חיים באותנטיות וגם מחזקים אחרים?

הנה 5 עקרונות שיעזרו לכם:

 

1# אל תחפשו את המסר לפני הכתיבה

הטעות הנפוצה היא להחליט מראש "מה הלקח" שאתם רוצים שהקוראים יאמצו לחייהם, ואז לכתוב כדי להוביל את הקורא אליו. כתיבה כזאת מרגישה מאולצת, והקוראים ירגישו בזה.

התחילו בכתיבת הסיפור כפי שהוא בלי מסר מוכן. לאחר מכן, כשסיימתם לכתוב, שאלו את עצמכם: מה למדתי מהתקופה הזאת? מה שרד? מה השתנה אצלי? התשובה לאחת השאלות האלה היא המסר, והוא יהיה הרבה יותר אמיתי וזורם ממה שהיה אם הייתם מנסחים אותו מראש.

 

2# כתבו על מה שעזר לכם

סיפור שמחזק אחרים לא חייב להיות אופטימי, הוא כן חייב להיות כנה. אחת הדרכים להפוך אותו לכזה שמחזק אחרים, היא לכתוב על מה שהיה קשה ואחר כך על מה שעזר לכם להתגבר על הקושי.

כמה שאלות שיעזרו:

"מה הדבר הראשון שנתן לי תקווה והקל עליי בתוך הקושי?"

"מי היה שם בשבילי, ומה הם עשו שלא אשכח לעולם?"

"מה גיליתי על עצמי שלא ידעתי לפני?"

התשובות לשאלות האלה הן לב הסיפור המחזק.

 

3# כתבו את הרגע שבו משהו השתנה

הסיפור שלכם לא חייב להסתיים בניצחון גדול כדי לספק חיזוק, עוצמה ותקווה לקורא. מספיק אפילו רגע קטן של שינוי: הרגע שבו החלטתם לקום בבוקר למרות הכול; הרגע שבו שמעתם שיר והרגשתם הקלה לשנייה; הרגע שבו מישהו חייך אליכם ברחוב ומשהו אצלכם בפנים התרכך.

הרגעים הקטנים האלה הם הלב של הסיפורים שמחזקים אנשים, כי הם אמיתיים ומוכרים לכולם.

 

4# כתבו בגוף ראשון ואל תחששו להיות פגיעים

הנטייה היא לכתוב על עצמנו ממרחק, כגון "היו אנשים שחשו…", "הרבה עברו…", כדי שזה ירגיש פחות חשוף. אבל דווקא כתיבה בגוף ראשון: "אני הרגשתי", "אני לא ידעתי", "אני פחדתי", היא זו שנוגעת בקוראים.

פגיעות אמיתית בכתיבה אינה מחלישה את הסיפור אלא להפך. פגיעות אמיתית בכתיבה היא זו שגורמת לקוראים להרגיש שמישהו סוף סוף אמר בשבילם את מה שהם לא הצליחו לנסח לעצמם.

 

5# סיימו עם מה שנולד מתוך הקושי

סיומת חזקה לסיפור מחזק היא לא בהכרח סיומת שמחה. היא יכולה להיות משפט אחד שמסכם משהו שנשמר אצלכם: ערך, הבנה, תחושה, אדם.

דוגמאות:

"מה שלקחתי מהתקופה הזאת הוא הידיעה שאנחנו חזקים בדרכים שלא ידענו."

"אני יוצאת מזה עם ההחלטה לא לדחות יותר את הרגעים עם האנשים שאני אוהבת."

"מה שנשאר אצלי הוא הזיכרון של האנשים שהגיחו משום מקום, ועזרו בלי לשאול."

 

המשפטים האלה הם מתנה לקוראים כי הם מאפשרים גם להם לחשוב מה הם לוקחים מאירועים שחוו ותקופות שעברו.

לסיכום, אתם לא צריכים לכתוב סיפור מושלם כדי לחזק מישהו. אתם צריכים לכתוב סיפור אמיתי כי כשהאמת מסופרת בכנות ובאומץ, היא תמיד מחזקת!

 

📘 רוצה תהליך מסודר שיעזור לך להפוך את הזיכרונות לסיפור?

 

הכנתי עבורך מדריך חינמי:

 

4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק

 

עם צעדים פשוטים שיעזרו לך להתחיל, לארגן חומרים ולהתקדם בקצב נכון.

 

🟢 להורדת המדריך החינמי לחצו כאן.

 

לחיי סיפור חייך, דפנה.