זו אחת השאלות שנשאלתי לאחרונה על ידי סטודנטים וגם כותבי סיפורי חיים ואוטוריטה. השאלה במקום והתשובה מורכבת, לכן החלטתי לכתוב סדרת פוסטים מעמיקה על כללי היידוע בעברית שתעשה לכם הרבה סדר ובהירות.
מהי ה' הידיעה?
לרוב מדובר באות ה' הבאה לפני שם עצם, תואר או פועל בבינוני (הווה) כדי לציין שהם מוגדרים, מסוימים וידועים, כגון בית לעומת הבית, תפוחים לעומת התפוחים.
בפוסט הזה, השני בסדרה, אעסוק ביידוע עודף או כפול.
כאמור בפוסט הראשון, שמות פרטיים מיודעים מטבעם כולל שמות מסחריים ועוד, ולכן אינם אמורים לקבל את תווית היידוע כי אז ייווצר יידוע כפול ומיותר.
ובכל זאת קיימת תופעה ותיקה ושכיחה של יידוע שמות הנחשבים שמות פרטיים.
בעברית המקרא יש שמות עצמים גאוגרפיים שבאים ביידוע, למשל: הירדן, הגלגל, הכרמל, הגלעד; אבל גם בלי יידוע: הר חרמון, ארץ גלעד.
בימינו פעמים רבות הרים, נחלים וחבלי ארץ הם מיודעים: התבור, הגלבוע, הכרמל, האוורסט, הנגב, הגולן, השפלה, הדנובה, הירדן, הירקון.
כמו כן דוברי העברית של ימינו נוטים להוסיף את ה' הידיעה למגוון רחב של שמות: שמות של ארגונים ומותגים, שמות עיתונים, אוניות ומטוסים ועוד. חשוב לציין שהאקדמיה ללשון העברית אינה פוסלת את השימושים האלה.
דוגמאות:
- שמות ארגונים: מדינות ה-OECD, הפדרל ריזרב, האינטרפול, הסי-איי-איי, החיזבאללה, החמאס.
- שמות מסחריים: הפייסבוק, האינסטגרם והטיקטוק; שולחים הודעות בַּווטסאפ.
- שמות עיתונים: הטיימס, הג'רוזלם פוסט, האינדיפנדנט.
- שמות אוניות, מטוסים וחלליות: הטיטניק, האלטלנה, מטוסי ההרקולס, מטוסי הלוקהיד, מַסוקי היסעור, אסון הצ'לנג'ר.
- שמות של רבנים בראשי תיבות: הרמב"ם, הרא"ש אבל גם רש"י; רשב"י אבל גם הרשב"י.
בפוסט השלישי בסדרה נעסוק ביידוע חסר. אל דאגה לא יחסר בו דבר!
ובינתיים קבלו ממני 2 מתנות מאירות עיניים גם כן:
מדריך מתנה לסטודנטים: "איך להגיש למנחה ולשופטים עבודת תזה/דוקטורט כתובה היטב, מנוסחת למופת ברמה אקדמית גבוהה ולפי הכללים האקדמיים".
מדריך מתנה לכותבי סיפורי חיים: "4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק".
פספסת את החלק הראשון בסדרה? לחץ כאן – הוא מחכה לך בסבלנות.
