אמצע
אמצע = תווך; נקודה במרחק שווה – אם מבחינת המקום ואם מבחינת הזמן – בין ההתחלה ובין הסוף; מקום שהוא במרחק שווה מן הקצוות; מרכזו של השלם.
דוגמה:
• במדינה זו שררה כלכלה, הקרובה ליסודות מדינת הרווחה בישראל של אמצע המאה העשרים.
בָּאמצע = בין אחרים, בַּתָווך.
דוגמאות:
• המאמנת נעמדה באמצע, ומסביבה כל הספורטאיות.
• מרבית הנערים הנושרים תופסים את עזיבת הישיבה כ'דרך ביניים' שאין פירושה בעיטה בכל הערכים החרדיים שעליהם גדלו, כי אם דרך חיים חדשה באמצע או בשוליים של המחנה החרדי.
בְּאמצע = בתוך, בלב; תוך כדי התעסקות במשהו או עשיית משהו; במהלך, בעיצומו של.
דוגמאות:
• עוד באמצע התהליך החלה הפרשנות הקדומה לשנות את הטקסט בלי לגעת באות אחת ממנו.
• באמצע המאה השמונה-עשרה הגיעו נבחנים סינים להיבחן בבחינות הממלכתיות – אלו נערכו בתאים סגורים כדי למנוע העתקות.
• מפעל האונומסטיקון של ארץ ישראל מרכז את כל המובאות ביוונית ובלטינית המזכירות שמות גאוגרפיים ואתניים בארץ ישראל ובסביבתה הקרובה מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה (ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) עד הכיבוש המוסלמי באמצע המאה השביעית לספירה.
מחצית
מחצית = חצי מהשלם, מחצה.
דוגמאות:
• קרוב למחצית מהם התפטרו ממלכותם.
• העיר חרבה בשריפה במחצית השנייה של המאה התשיעית לפסה"נ.
• לאחר החורבן הצטמצם שטחה של העיר לכדי מחציתו.
שימו לב, אם נחלק את השלם לשני חלקים שווים, יהיה כל חלק מחצית מן השלם; הנקודה בין שני החלקים היא האמצע.
