"אני מאוד רוצה לכתוב את סיפור החיים שלי אבל…"
המשפט הזה חוזר אצל כמעט כל מי שמתחיל לכתוב: "אני רוצה, באמת רוצה, אבל אין לי זמן." / "אני צריך שקט." / "כשאהיה פחות עייף."
הבעיה היא שאם תחכו לרגע המושלם – שקט, השראה, 3 שעות פנויות וקפה – הוא כנראה לא יגיע.
אז בואו נשים את זה על השולחן: הבעיה היא לא הזמן אלא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. שאם אין לי שעתיים רצופות, אין טעם להתחיל; שאם אין רעיון גאוני, עדיף לדחות; שאם אנחנו לא מצליחים לשבת כמו "סופרים אמיתיים", אז אולי זה לא בשבילנו.
וזה פשוט לא נכון.
שגרה מנצחת השראה.
כשאנשים חושבים על כתיבת ספר, הם הרבה פעמים מדמיינים סופר יושב מול חלון וממתין למוזה. אולם במציאות מדובר בשגרת כתיבה מוקפדת ויומיומית גם כשהסופר עייף, טרוד או חסר רעיונות לכתיבה.
השראה אינה קודמת לכתיבה אלא נולדת בתוך ומתוך הכתיבה. ברגע שמורידים ציפיות, מצמצמים מטרות ופשוט מתייצבים אל מול דף הנייר או קובץ הוורד במחשב, המילים מתחילות להופיע.
תחושת תקיעות אינה סימן לעצור אלא להוריד לחץ.
הרבה כותבים מתוסכלים מעצמם: למה אני לא מצליח? למה שוב טס לי השבוע? למה אני לא מתמיד? חשוב להבין שכתיבה היא לא מבחן והיא לא "הצלחתי/נכשלתי". כל משפט שנכתב הוא הצלחה, וכל חמש דקות של כתיבה הן צעד בדרך.
אז איך עושים זאת?
הנה 6 טיפים ליצירת הרגל כתיבה של סיפור החיים שלך שמחזיק לאורך זמן:
1# כתבו מעט, אבל בכל יום. במשך 10 דקות, לא שעה. המטרה היא לשמור את הכתיבה "חיה ובועטת" ביומיום שלכם.
2# שעה קבועה = שקט פנימי. ברגע שכותבים בשעה קבועה, לא צריך "למצוא זמן" כי הזמן כבר שם.
3# רף נמוך = הצלחה גדולה. טקסט גרוע שווה זהב! למה? כי הוא קיים, ותמיד אפשר לערוך ולשפר אותו. לעומת זאת טקסט מושלם שעדיין לא נכתב, פשוט אינו קיים.
4# דברו במקום לכתוב. הקליטו את עצמכם מספרים את האירועים והרגעים השונים בסיפור החיים שלכם. ההקלטות יכולות להפוך לבנק של רגעים. אפילו חמש דקות הקלטה ביום זה מעולה.
5# רשימת התחלות מוכנה מראש. הכינו מראש פתיחים שימנעו את השיתוק שנוצר עם המחשבה: "מאיפה להתחיל?". כתבו פתיחים כגון "הפעם ההיא ש…", "אני עדיין זוכר את הרגע ש…".
6# סמנו ביומן את הנוכחות לא את ההצלחה. כל איקס או וי ביומן הוא תזכורת לעצמך: אני מתייצב, גם ביום עמוס, גם בלי חשק.
כמה דוגמאות מהחיים:
✍️ נורית כותבת בכל בוקר בשירותים. נשמע מצחיק? זה הרגע והמקום היחידים ביום שבו יש לה שקט.
✍️ דני פתח קבוצת וואטסאפ לעצמו בלבד ושולח לעצמו פסקה אחת בכל ערב.
✍️ אלונה התחייבה לכתוב משפט אחד בכל יום גם אם זה רק "אין לי מה לכתוב היום".
מהו המכנה המשותף לכולם? אף אחד מהם לא חיכה להשראה. הם פשוט התחילו בקטן והתמידו.
רוצה לדעת מה לעשות אחרי שכתבת את סיפור החיים שלך?
איך לערוך, לזקק ולהפוך אותו לספר מרשים ומוכן לפרסום?
איך מחברים את הקטעים?
איך יודעים מה להשאיר ומה לגנוז?
איך הופכים טיוטות לפסקאות מהודקות?
ואיך מתקדמים לספר אמיתי, מוכן להצגה לראווה ולא רק בתיקייה במחשב?
הכנתי למענך מדריך חינמי בדיוק בשביל הרגע הזה: 4 הפעולות שאתה חייב לעשות כדי להוציא לאור את סיפור חייך המרתק.
המדריך יעזור לך להבין:
✔ איך לבדוק אם הסיפור שלך באמת זורם.
✔ איך לתמצת בלי לאבד עומק.
✔ מה לא לפספס בעריכה.
✔ ואיך לגרום לכל זה להיראות מקצועי ומוכן לפרסום.
ובתוכו גם הזמנה לשיחת ייעוץ אישית – במתנה ובלי התחייבות.
כדי שתוכל להפסיק להתלבט – ולהתחיל להתקדם.
לחיי סיפור חייך המרתק,
דפנה.
