השימוש שעושים סטודנטים במילה "באם" במקום מילת התנאי הפשוטה והנכונה "אם" כדי להגביה את המשלב הלשוני של העבודה האקדמית שכתבו, אינו תקני.
המילה "אם" מבטאת תנאי, ואין הבי"ת מוסיפה לה ולא כלום, היא מיותרת. הרצל אמר: "אם תרצו, אין זו אגדה." ולא: באם תרצו, אין זו אגדה.
דוגמאות מעבודות אקדמיות:
כתבו: אם עולה חשש שהצעיר מכור, יש להפנותו לסיוע וכן לספק הכוונה למשפחה.
ולא: באם עולה חשש שהצעיר מכור, יש להפנותו לסיוע וכן לספק הכוונה למשפחה.
כתבו: אם הנער או הנערה מתחילים לצאת עם בן גילם, חשוב לעודד אותם, להזמין אותו הביתה, להכיר אותו, להפוך אותו לחלק מהבית.
ולא: באם הנער או הנערה מתחילים לצאת עם בן גילם, חשוב לעודד אותם, להזמין אותו הביתה, להכיר אותו, להפוך אותו לחלק מהבית.
כתבו: התפיסה הכללית הייתה שהאזרח הערבי יצביע אם העלויות לצורך השגת המידע והזמן הדרוש פחותות מהתועלת הצפויה משלשול הפתק לקלפי ומהתגמולים הצפויים מההצבעה.
ולא: התפיסה הכללית הייתה שהאזרח הערבי יצביע באם העלויות לצורך השגת המידע והזמן הדרוש פחותות מהתועלת הצפויה משלשול הפתק לקלפי ומהתגמולים הצפויים מההצבעה.
כתבו: אם אדם קנה כרטיס לסרט שלהפתעתו משעמם אותו, יהיה לא-רציונלי מצדו לבזבז את זמנו בצפייה בסרט. הוא יוסיף בזבוז של זמן על בזבוז הכסף שכבר נגרם.
ולא: באם אדם קנה כרטיס לסרט שלהפתעתו משעמם אותו, יהיה לא-רציונלי מצדו לבזבז את זמנו בצפייה בסרט. הוא יוסיף בזבוז של זמן על בזבוז הכסף שכבר נגרם.
רוצה לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלך?
היכנס לכאן וקבל אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתך
