הוא גמא מים או גמע מים – מה נכון יותר?
משמעות שתי המילים זהה והיא: לגם, שתה מים או משקה אחר, בלע.
בתנ"ך נמצא הכתיב באל"ף בלבד – גמא, ובספרות חז"ל נמצאים שני הכתיבים – באל"ף ובעי"ן – גמא, גמע.
חילופים בין עי"ן לאל"ף הם תופעה שכיחה בשפה העברית, כגון זאטוט–זעטוט ואִכּוּל–עִכּוּל, והם חלק מתופעת החילופים בעיצורים הגרוניים.
בימינו מקובל יותר השימוש בפועל גמע בעי"ן, אבל זו כלל לא טעות להשתמש בפועל גמא באל"ף.
דוגמאות:
• הוא לגם כמה ספלי-קפה, גמע כוסיות-קוניאק אחדות ורוחו נתבהרה.
• ההמולה החגיגית הייתה גדולה כי חלק מהגברים כבר הספיק לגמוא מנה הגונה של יי"ש.
גם בבניין הפעיל (במשמעות להשקות, לתת לשתות) מקובלות כיום הצורות בעי"ן, כגון 'הגמעת כבשים', אך אפשר גם 'להגמיא כבשים'.
הפועל גמא-גמע משמש גם בשתי משמעויות מושאלות (כלומר משמעות שאינה מתפרשת במובנו המילולי המקורי אלא בדרך ציורית או סמלית; מטפורי):
משמעות מושאלת 1#
משמעות: שמע, הקשיב, האזין בעניין רב.
גם כאן אפשר להשתמש בשני הכתיבים, וגם כאן הכתיב בעי"ן הוא הרווח יותר.
דוגמה: הילדים גמעו בשקיקה את סיפוריו מימי המלחמה.
משמעות מושאלת 2#
משמעות: רץ, עבר מרחק מסוים במהירות.
גם כאן אפשר להשתמש בשני הכתיבים, אבל כאן דווקא הכתיב באל"ף רווח יותר.
דוגמה: למרות המשא הכבד על גבינו גמאנו מאות קילומטרים ביום.
רוצים לקבל טיפים נוספים לכתיבה נכונה של הטקסט האקדמי שלכם?
היכנסו לכאן וקבלו אוסף עשיר של טיפים לשוניים לכתיבה נכונה, שימנעו הורדת נקודות חשובות בהערכת עבודתכם או צרו קשר עם עלי דפנה.
