עריכה והגהה – זה אותו דבר?

סטודנטים רבים שפונים אליי, לא יודעים להבחין בין עריכה של טקסט לבין הגהה שלו. אז בוא נעשה טיפה סדר.

 

באופן כללי אפשר לומר שבעריכת לשון של טקסט אקדמי העורך נכנס לעומקו של הטקסט, קורא אותו, מנסה להבין את הכוונה של כל משפט ומשפט ומשפר את הניסוח שלהם כך שהכוונה תועבר בסגנון כתיבה אקדמי, בדרך הברורה, התמציתית והפשוטה ביותר.

 

זהו השלב העיקרי בעריכת טקסט, שלוקח את מרב תשומת הלב, ההשקעה והזמן של העורך. לפעמים העריכה גולשת לעריכת תוכן, ואז העורך מתייחס גם לסדר הבאת הדברים, למבנה ולעניינים המהותיים יותר של המחקר עצמו.

 

לאחר שהשלב העיקרי של עריכת התוכן והלשון נעשה, מגיע שלב ההגהה ובו עושים מעין הרצה של הטקסט. עוברים עליו שוב מההתחלה ועד הסוף ומחפשים את מה שהתפספס, את מה שנעלם מן העין בעריכה. מטרת ההגהה היא לגלות שגיאות אחרונות, בדרך כלל 'שגיאות של פני השטח'.

 

רצוי מאוד שהמגיה לא יהיה מי שערך את הטקסט, אלא מגיה מקצועי הקורא את הטקסט לראשונה. הסיבה לכך היא שאיתור שגיאות קטנטנות קל יותר כשהקריאה טרייה ורעננה ועדיף שזה יהיה אדם שקורא את הטקסט לראשונה – הטקסט חדש לו לחלוטין, ולכן כל שגיאה אמורה לקפוץ למול עיניו.

 

אם מסיבה כלשהי אין איש מקצוע נוסף, מומלץ שהעורך יעשה את ההגהה בפער מסוים, של כמה ימים למשל, מסיום העריכה כדי לחזור רענן לבדיקה האחרונה שצריכה להיות מוקפדת עד לפרטים הקטנטנים ביותר כמו רווח מיותר בין מילים או אותיות.

 

מטרת ההגהה היא לתפוס את עצמי (או עורך אחר שעשה עריכה ראשונה של הטקסט) "על חם", ללכוד את הטעויות ולמנוע פדיחות! לפני שיהיה מאוחר מדי, והטקסט יצא להדפסה ויוגש למנחה, לשופטים, למוסד הרלוונטי, להוצאה לאור.

 

הפיתוי לדלג על שלב ההגהה הוא גדול!! כי זה מאוד מייגע לקרוא ולערוך טקסט של מאות עמודים (תזה/דוקטורט) שוב ושוב. החומר כבר לעוס, ורוצים לסיים כבר ולהגיש. אבל זכרו: כולם עושים טעויות (גם עורכים!), לכן שלב ההגהה חשוב מאוד ואסור לדלג עליו, במיוחד בטקסט ארוך – ככל שהטקסט ארוך יותר, כך עולה הסיכוי לטעויות, ולרבות מהן.

 

חשוב לציין שככל שהעריכה קפדנית יותר, ההגהה שתבוא אחריה תהיה קלה יותר, אז כדאי מאוד-מאוד להשקיע כסף, זמן ואנרגיה לטובת תהליך עריכה איכותי.

 

כדי שיהיה לכם כיוון של מה לחפש כשאתם עושים הגהה (בעצמכם) הנה לפניכם:

 

סוגי הטעויות הנפוצות שיכולים להתפספס בעריכה

• שגיאות כתיב במילים דומות במשמעות ובהגייה: בכירה/בחירה, עיקל/עיכל, אבטחה/הבטחה, הותיר/התיר (קראו הרחבה על כך כאן), גרעין/גלעין (קראו הרחבה על כך כאן).
• שגיאות בכתיב מלא: מן (מתוך)/מין (סוג), ביניהם/בינהם, תוכנית/תכנית, מסוים/מסויים, הייתה/היתה, עלייה/עליה, אקספריסיבים/אקספרסיביים.
• כתיבת מונחים, מושגים, שמות אנשים/מדינות וכו' באופן לא אחיד ושיטתי: תורכיה/טורקיה, סטאלין/סטלין, פונקציונאלי/פונקציונלי, תיאוריה/תאוריה.
• אי-התאמה במין ובמספר: התפתחותם של שלוש פרדיגמות חברתיות/התפתחותן של שלוש פרדיגמות חברתיות, בדלתיים סגורים/בדלתיים סגורות, צומת סואנת/צומת סואן, שמותיהן המלאות/שמותיהן המלאים. (קראו בהרחבה על התאמה במין ומספר במשפטים ארוכים כאן).
• טעויות בשם המספר: שבע חוקרים/שבעה חוקרים.
• שיכול אותיות: הקלטה/הקטלה, מתכתבים/מכתתבים, מתעדתת/מתעתדת.
• טעויות הקלדה: מצוצמם/מצומצם, סטטטיסטי/סטטיסטי, שלישי/שלשי, קולוניאליסטית/קולנאיסטית.
• היעדר ה"א הידיעה/עודף בה"א ידיעה: ההחוקרים/החוקרים, הההתפתחות/ההתפתחות/התפתחות, לשנות את היחס שלילי/לשנות את היחס השלילי.
• כפילות של אותיות זהות: התבונננות/התבוננות, היסטורויות/היסטוריות, סוציולוגויות/סוציולוגיות/סויצולוגיות, מגוונות/מגווונות.
• כפילות מילים קצרות, מילות יחס: חשיבותו של של התיעוד החזותי/חשיבותו של התיעוד החזותי.
• רווחים מיותרים/חסרים: מערבהעיר/מערב העיר, למשל :/למשל:
• טעויות פיסוק: פסיק במקום נקודה, נקודה במקום פסיק, היעדר סימני פיסוק, עודף סימני פיסוק, סימני פיסוק כפולים ,, .. // (( ועוד.
• כיוון מוטעה של טווח מספרים: בשנים 2016-2022/בשנים 2022-2016.
• בלגן שלם בשילוב טקסט באנגלית בתוך טקסט בעברית. 😉

 

וממש קצרה היריעה מלציין את כל הסוגים.

 

לסיום, מבטיחה לכם שבכל פעם שתעשו הגהה ותמצאו טעויות, תחושו סיפוק גדול על שמנעתם מעצמכם בושות ואת העצבים הפוטנציאליים של השופטים שיבדקו עבודתכם. זה שווה את זה!

 

לא מתחשק לך לעשות את ההגהה בעצמך? אין לך זמן לכאב ראש הזה? אין לך יכולת וידע מספיק לאתר את הטעויות הנסתרות?

 

בשביל זה בדיוק אנחנו כאן, נולדנו לזה, אנחנו מומחים באיתור ותיקון מיליון הטעויות האפשריות והנסתרות מעיניכם. רוצים לשמוע פרטים על השירות שלנו? צרו עמנו קשר מכאן ואבדוק איך נוכל להקל עליכם.