בכתיבה אקדמית חובה להפנות למקורות המידע שעליהם הטקסט מסתמך. אי-הקפדה על כך היא גניבה ספרותית (פלגיאט) – עבירה חמורה בעולם המחקר והאקדמיה.
שיטת הציטוט APA היא אחת משיטות הכתיבה של מקורות בטקסט האקדמי, וכנראה השיטה הפופולארית ביותר. בשיטה כללים רבים (ספר השיטה באנגלית מכיל מאות עמודים), הפעם אתמקד בחלק מהכללים ורק למקורות בעברית.
הנה 15 כללים עיקריים בכתיבת מקורות של ספרים בעברית לפי APA7
הפניות בגוף הטקסט
1. בהפניה למחבר אחד כתבו את שם המשפחה שלו ואת שנת הפרסום כך: (יונה, 2022) או כך: יונה (2022) טען ש…
2. בהפניה ל-2 מחברים כתבו את שני שמות המשפחה וחברו ביניהם עם ווי"ו החיבור כך: (יונה וכהן, 2022) או כך: יונה וכהן (2022) טענו ש…
3. בהפניה ל-3 מחברים ומעלה כתבו את שם המשפחה הראשון ולאחר מכן כתבו "ואחרים" כך: (יונה ואחרים, 2022) או כך: יונה ואחרים (2022) טענו ש…
4. בהיעדר שם מחבר פרטי, כתבו את שם הארגון או האתר כך: (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [הלמ"ס], 2020).
5. כתבו מספרי עמודים מדויקים כדי לציין חלק ספציפי במקור (עמוד/פרק/טבלה/איור מסוימים) כך: (יונה וכהן, 2022, עמ' 9-5).
6. בהפניה למקור משני המצטט מקור ראשוני, כתבו "כפי שצוטט אצל" כך: (מילר, 2016, כפי שצוטט אצל כהן ולוי, 2019).
7. שמו של מחבר לועזי הנזכר מחוץ לסוגריים ייכתב בתעתיק עברי (על פי כללי האקדמיה ללשון העברית), ואחריו הפניה בתוך סוגריים ובה שמו בלועזית עם שנת הפרסום. כך: לפי מופיט (Moffit, 1993)…
היכן בדיוק ממקמים את ההפניה הביבליוגרפית בגוף הטקסט?
יש למקם את ההפניה הביבליוגרפית בסוף המשפט או הפסקה, שמתייחסת למקור, לפני סימן הפיסוק. העיקרון המנחה הוא לאפשר לקורא להבין בבירור מה מקור המידע שמובא בטקסט.
לדוגמה: מחקרים הראו שיש קשר ברור בין צריכת קפאין לבין דיכאון (גדעון, 2008).
בציטוט ישיר ההפניה תבוא אחרי המירכאות: לדבריו: "יש קשר ברור בין צריכת קפאין לבין דיכאון" (גדעון, 2008, עמ' 79).
רשימת מקורות
8. מקמו את הרשימה בסופו של גוף הטקסט וסדרו אותה בסדר אלפביתי לפי שם המשפחה של המחבר הראשון.
9. כתבו את שמות המחברים תחילה ואחר כך את שאר הפרטים.
10. כתבו את שנת הפרסום בסוגריים לאחר שם המשפחה של המחבר וקיצור שמו הפרטי עם גרש כך: יונה, א' (2022).
11. כתבו את השם המלא של הספר (בגופן נטוי או מודגש).
12. כתבו את כל שמות המחברים ולא רק את הראשון, הפרידו ביניהם בפסיקים, לפני המחבר האחרון שימו את ווי"ו החיבור (ללא פסיק לפניו). כך: איזיקוביץ, צ', קורן, ח' וזריהן-ויזמן, א' (2016). על הסליחה הבין-אישית. רסלינג. או: איזיקוביץ, צ', קורן, ח' וזריהן-ויזמן, א' (2016). על הסליחה הבין-אישית. רסלינג.
הפניות בגוף הטקסט ורשימת המקורות
13. במקרה של שני ספרים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש לסדרם לפי סדר הא"ב של שם הספר ולהוסיף ליד השנה של הפרסום הראשון את האות אל"ף, של הפרסום השני – את האות בי"ת, וכן הלאה. כך: בגוף הטקסט (בנימיני, 2019א); (בנימיני, 2019ב); ברשימת המקורות: בנימיני, ח' (2019א). שם הספר וכן הלאה; בנימיני, ח' (2019ב). שם הספר וכן הלאה.
14. הקפידו על כתיב תקין ואחיד של שמות המחברים בכל היקרות.
15. שמרו על רווחים אחידים בין מילים, בין סימני פיסוק ובין מקור למקור.
הביאו בחשבון שזהו רק חלק קטנטן מהכללים בשיטת APA. בין היתר חסרים הכללים בכתיבת מאמרים, מקורות אלקטרוניים, וגם כל הכללים הייחודיים למקורות באנגלית.
מלבד APA הפופולארית ישנן שיטות ציטוט אחרות כגון MLA, כללי הציטוט האחיד במשפטים ושיקגו. בהקשר הזה חשוב לציין את כלל הברזל: תמיד-תמיד השתמשו בשיטת ציטוט אחת בלבד לכל אורך העבודה ושמרו על עקביות ואחידות בשימוש בה.
***** ועכשיו המלצה חמה!!! ******
רשימת המקורות וההפניות הביבליוגרפיות שבגוף הטקסט הן מדד לאמינות ולאיכות הכתיבה האקדמית שלך. לכן יש חשיבות קריטית להצגה מקצועית, מלאה ומדויקת שלהם.
שופטי התזה או הדוקטורט שלך עלולים לשלוח אותך לסבב תיקונים, לדחות או אפילו לפסול את עבודתך רק בגלל כתיבת מקורות שאינה עומדת בכללים.
אחרי השקעה של כל כך הרבה שנים בעבודת המחקר והכתיבה, רק שלא תיפלו על העניינים הטכניים השטותיים האלה! אבל אל ייאוש, יש דרך פשוטה לחסוך לך את כאב הראש שבטיפול בפרטים הקטנים הטכניים ולמנוע דחייה של העבודה בגלל טעויות טיפשיות.
לחצו כאן וגלו את הדרך הפשוטה שאני ממליצה.
בהצלחה!
דפנה.